בשנת 1998 הוחלט ע"י סמנכ"ל לאכיפה דאז במשרד להגנה"ס, להשתמש במתן "היתרי הזרמה לים" עבור המפעלים המזרימים את קולחיהם לנחל קישון. הליך זה מבוצע על פי החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים.

היתרי הזרמה לים ניתנים ע"י ועדה בין-משרדית, בראשותה עומד נציג המשרד להגנת הסביבה.

היתרים הניתנים למפעלים כוללים אמות מידה להזרמה לים ודרישות פרטניות של איכויות ההזרמה לכל מפעל ומפעל בהתאם לאופי שפכיו. בהיתרים נדרשים המפעלים לדיווח הכולל תוכנית ניטור, ניטור מקוון רציף של איכות ההזרמות לקישון ודרישות נוספות. אמות המידה הנכללות בהיתר ההזרמה מוחמרות מעת לעת בהתאם להתפתחות הטכנולוגית בתחום הטיפול בשפכי תעשייה.

בתחילת שנות ה-2000 חוייבו המפעלים בהקמת מערכות טיפול בשפכים, ובעמידה באמות המידה שנקבעו בהיתרי ההזרמה. בעקבות זאת, חל שיפור משמעותי באיכות מי הנחל.

בנוסף, נדרשו המפעלים לבצע איחוד מוצאים כך שכל מפעל הזרים את קולחיו מצינור מוצא אחד.

 

ihoot maim
 

בחינת שיפור איכות מי נחל הקישון עפ"י ניטור רציף של החמצן המומס

  • הקישון הינו אחד מנחלי החוף הגדולים והמורכבים בישראל. במשך עשרות שנים סבל הנחל מזיהום סניטרי, חקלאי ותעשייתי, אשר הביא לעקה ביולוגית ואף למותה של המערכת האקולוגית בחלקו התחתון של הנחל.
  • מאז הקמתה של רשות נחל הקישון, ובשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, מתבצעת פעילות למניעת זיהום מי הנחל, כחלק עיקרי בתהליך שיקום הנחל. בין היתר, הפעילות כוללת קידום פיתוח מתקני טיפול בשפכי המפעלים, ניטור ומעקב אחר ההזרמות לנחל ואיכות מי הנחל, ופעולות לשיקום בתי הגידול בנחל וסביבתו.
  • אחד מאמצעי המעקב אחר איכות מי הנחל הינו התחנה לניטור מי נחל קישון, הממוקמת בחצר בתי הזיקוק במעלה גשר ההסתדרות. התחנה שואבת ומנטרת באופן רציף את איכות מי הנחל. המים נשאבים מעומק של כ-40 ס"מ מתחת לפני המים, ומייצגים את השכבה העליונה המתוקה יותר. עומק הנחל באזור זה כיום כ-3 מ'.
  • ריכוז הפרמטרים הנמדדים בתחנה מושפע מזרם הבסיס של נחל הקישון, מהזרמות המפעלים, ומכניסת מי הים.
  • מאמצי הטיפול בהזרמות לקישון נשאו פרי, והחל משנת 2001 חל שיפור ניכר באיכות המים בנחל. כיום עיקר הפעילות מתמקדת בהפחתת עומס הנוטריינטים המוזרמים לנחל, ובניקוי הקרקעית ממשקעים מזוהמים.
  • גידול אוכלוסיית האצות בנחל אפשרית עקב קיום חומרי הזנה – נוטריינטים, בדמות תרכובות חנקן וזרחן. עודף נוטריינטים מאפשר גדילה מאסיבית של אצות, הקרויה "פריחת אצות". מקור הנוטריינטים בחלק התחתון של הנחל הינו המפעלים, וכן גם מעלה הנחל.
  • ריכוז החמצן המומס מייצג את פעילות האצות בנחל, ומשמש כסמן להתפתחותן.
  • קיימת עליה עונתית בריכוז החמצן המומס. בקיץ, הריכוז גבוה יותר עקב פרמטרים נוספים הנחוצים לפריחת אצות, כמו קרינה וטמפ' גבוהה.
  • כאשר כמות האצות גבוהה, ריכוז החמצן במהלך היום עולה בהרבה על ריכוז הרוויה (8.6 מג"ל ב-c25°) עקב התרחשות פוטוסינטזה. בלילה מתרחשת נשימה תאית, החמצן נצרך, וריכוזו יורד.
  • כאשר כמות האצות גדולה, ריכוז החמצן בלילה עשוי לרדת עד 0 מג"ל (אנוקסיה), דבר הגורם לפגיעה במערכת האקולוגית.
  • בשנים אופייניות (2009-2010, 2012-2013) ניכר כי ריכוז המינימום של החמצן המומס יציב וקרוב ל-0 מג"ל בשעות הלילה (תנאים אנאירובים ואף אנוקסיים). מקסימום ריכוז החמצן המומס בשעות היום עולה לעיתים מעל 20 מג"ל.
  • עקב פריחת אצות, ערכי הקיצון היומיים של ריכוז החמצן (מינימום ומקסימום) בעונת הקיץ נמצאים הרחק מהממוצע היומי לעומת עונת החורף.

 

grafim3

 

  • מפעל חיפה כימיקלים המייצר דשן לחקלאות, תורם בקולחיו להעלאת ריכוז חומרי ההזנה בנחל ובדרך זו תורם משמעותית לפריחת האצות. בשנת 2011, המפעל לא פעל מחודש מאי עד לסוף השנה. כפי המוצג בגרף המצורף, בזמן זה, שלא כמו בשנים אופייניות, ריכוז החמצן המומס במהלך הלילה יציב, אין מינימום קבוע הקרוב לאפס, וערכי הקיצון היומיים של ריכוז החמצן מתקרבים לממוצע.
  • שנת 2014, שבמהלכה בוצעו מספר פרויקטים במפעלים להפחתת הזרמות עומס החנקן לנחל, מציגה שיפור באיכות מי הנחל: אין מינימום קבוע וברור הקרוב ל-0, וערכי הקיצון היומיים של ריכוז החמצן מתחילים להתקרב לממוצע. שנת 2015 מציגה המשך מגמת שיפור, כאשר ניכר שמלבד בעונת הקיץ, ערכי הקיצון קרובים לממוצע.

 

grafim1

grafim2grafim4

 

 

 

 

 

 

מסקנות

 

  • שנת 2011, מהווה דוגמה לריכוז החמצן המומס בנחל כאשר עומס החנקנים המוזרם לנחל נמוך. בשנה זו, ריכוז החמצן במהלך הלילה אינו מגיע כמעט מתחת ל-5 מג"ל, וריכוז החמצן המומס יציב (ערכי הקיצון בחודשי הקיץ קרובים לממוצע).
  • שנת 2014, שבמהלכה בוצעו מספר פרויקטים במפעלים להפחתת הזרמות עומס החנקן לנחל, מציגה שיפור באיכות מי הנחל: אין מינימום קבוע וברור הקרוב ל-0, וערכי הקיצון היומיים של ריכוז החמצן מתחילים להתקרב לממוצע.

    המשך הפחתת עומס הנוטריינטים המוזרם לנחל יאפשר יציבות גדולה יותר של ריכוז החמצן, ובכך יתמוך בקיום המארג הביולוגי בתנאי מחיה יציבים יותר, ללא היווצרות תנאים אנאירוביים ואנוקסיים בנחל.

הזרמת נוטריינטים לנחל = פריחת אצות = חוסר חמצן מומס בנחל בלילה = פגיעה במערכת האקולוגית