שאלות ותשובות:

שאלה: האם לפרויקט השיקום תהיה השפעה על איכות המים בים במפרץ חיפה כתוצאה מהרחפת הקרקעית הצפויה במהלך ניקוי הנחל ?
תשובה: בהתאם להנחיות הסביבתיות שניתנו לביצוע הפרויקט, ייעשה שימוש בטכנולוגיית חפירה (דרדג'ינג) אשר תגרום להרחפה מינימאלית של הקרקע וברדיוס מצומצם. כמו-כן, ייפרסו במרחב החפירה בנחל "וילונות" למניעת הסעה של מוצקים מרחפים מעבר למרחב החפירה הנקודתית. אמצעים אלה יימנעו את הרחפת הקרקעית והסעתה לכיוון המשך הנחל ולא יזהמו את מפרץ חיפה.

שאלה: האם צפויים מפגעי ריח או פליטות של חומרים נדיפים מזיקים לאוויר במהלך ביצוע הפרויקט?
תשובה: במהלך חפירת החומר מקרקעית הנחל תתכן פליטת ריחות לסביבה הקרובה. הטיפול בחומר יבוצע באתר ייעודי כאשר במסגרת הפרויקט יידרש הקבלן המבצע לנקוט בכל האמצעים על מנת למנוע מטרדי ריח שאינם סבירים. כמו כן, במקרה הצורך ייעשה שימוש במערך סינון למניעת פליטה של חומרים נדיפים.

פרויקט ניקוי נחל הקישון

שאלה: האם ניקוי הבוצה לא יפגע באיכות המים ובבעלי החיים בנחל ?
תשובה: ביצוע הפרויקט כולל הפרה של גוף המים לצו רך הוצאת הקרקעית המזוהמת מהנחל. כמו כן מתהליך הטיפול יסולקו עודפי מים לנחל. אי לכך תיתכן פגיעה זמנית באיכות המים ובמערכת האקולוגית בנחל. במסגרת הפרויקט יבוצעו ניטור ובקרה על איכות המים. כמו כן, רשות נחל הקישון תעקוב ותנטר את איכות המים הן בתחנת הניטור הקיימת במורד נחל קישון והן באופן יזום.

שאלה: האם נבחנו שיטות אחרות לניקוי הבוצה ?
תשובה: שיטות טיפול רבות הנהוגות בעולם נבחנו על ידי ועדת מומחים. בשנת 2007 פורסם על ידי רשות נחל הקישון בקשה למידע (RFI) וחברות רבות מהארץ ומהעולם השתתפו בהליך זה. הצעותיהן נבחנו. בשנת 2010 החליט המשרד להגנת הסביבה לקבל את הצעת רשות הניקוז קישון לביצוע הפרויקט בשיטת הטיפול הביולוגי. נערך סיור באתרי טיפול בחו"ל, בראשות המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בראור ונמצא כי שיטה זו בעלת ישימות גבוהה בעיקר בטיפול בקרקע המזוהמת בפחמימנים.

שאלה: היכן פוזר חלק נכבד מהבוצה הרעילה שהוצאה מתחתית מעגן הדיג בקישון ? מי נושם את זה ומקבל סרטן ?
תשובה: במסגרת הצורך בהעמקת מעגן הדיג "שביט", נחפר סדימנט מזוהם מתחתית מעגן הדיג על ידי חברת נמלי ישראל. הסדימנט פונה לאתר הטלה לים באישור המשרד להגנת הסביבה. במידה וכוונת השואל הייתה לחול שנחפר במסגרת בניית רציף "קישון מזרח", חומר זה אוחסן על יד בית הספר הטכני של חיל האוויר וצער בעלי חיים והועבר לאחר זמן מה לצורך שימוש בניית הרציף ואינו קיים במקום. שאלות בעניין בריאות האדם יש להפנות למשרד הבריאות אשר נושא זה באחריותו.

שאלה: האם קיימת גירסא באנגלית של המסמכים: "סקר לאפיון הזיהום בקרקעית נחל הקישון" ו-"פרויקט הטיית הקישון וניקוי הסדימנט המזוהם".
תשובה: לא. המסמכים בעברית. רשות הניקוז קישון מטפלת בהוצאת המכרזים לביצוע הפרויקט. המכרז לחפירת הסדימנט המזוהם (דרדג'ינג) והטיפול בקרקעית יהיה מכרז בינלאומי שמסמכיו יתורגמו לאנגלית.

שאלה: רציתי לדעת מתי יתפרסם המכרז לניקוי הנחל? האם המכרז יהיה לתכנון או לביצוע?
תשובה: הכוונה היא לפרסם בשבועות הקרובים את המכרז לחפירת הנפתול ועבודות העפר והמכרז הבינ"ל לחפירה (דרדג'ינג) וטיפול בסדימנט. את המכרזים תפרסם רשות הניקוז קישון. המכרזים הנם לביצוע.

שיט בנחל הקישון

שאלה: האם בסיום עבודות הניקוי בנחל ניתן יהיה לשחות בו, לשוט ולדוג?
תשובה: השאיפה היא להביא לשיקום מלא של הקישון, כך שיאפשר פעילויות שייט ודייג במימיו. בשלב זה ניתן לקבוע כי בסיום העבודות יותר השייט במי הנחל. בכל הנוגע לשחייה ולדייג ניתן לוודא זאת באמצעות הערכת סיכונים מקצועית לאחר סיום העבודות.

שאלה: האם ניתן יהיה לקיים אירועי ספורט בנחל?
תשובה: בעת ביצוע העבודות בנחל ייווצרו ככל הנראה הגבלות לפעילות במימיו. לאחר השלמת הפרויקט ניתן יהיה לקיים פעילויות שייט ונופש פעיל בנחל.

שאלה: הצורך בניקוי הזיהום מובן. האם נערך מחקר, על מנת לבחון את הכדאיות המסחרית בהפקת מתכות כבדות מן הבוצה החפורה, להפחתת הוצאות הניקוי ? אחרי ניקוי, האם ניתן להבטיח כי לא יהיה זיהום מהזרמות תעשייתיות לנחל ולים ?
תשובה: לא נערכה בחינה ספציפית לנושא, אולם על פי המידע הקיים, ריכוזי המתכות בקרקעית נמוכים, וככל הנראה גם ביחס לכדאיות מסחרית. נכון להיום מוזרמים לנחל קולחי תעשייה בהתאם להיתרי הזרמה לים שמנפק המשרד להגנת הסביבה. קולחים אלו אינם מותאמים להזרמה לנחלים בעיקר בשל עומסי חומרי הזנה גבוהים (חנקן/זרחן/עומס אורגני) ועם זאת כיום אין זיהום במתכות כבדות, חומצות או תוצרי דלקים כפי שהוזרמו לנחל בעבר. כל עוד חלק מהמפעלים מזרימים ישירות לנחל, לא ניתן להבטיח "אפס זיהום" במקרה של תקלה. בנוסף לניקוי הקרקעית, על מנת להביא לשיקום מלא של הנחל יש להפסיק הזרמות התעשייה כליל או להתאימם לערכים להזרמה לנחל.

שאלה: האם נשקלה האפשרות לאחר הניקוי והטיהור, להניח יריעות עבות של חומרים זולים כגון: פולי קרבונט או חומרים פלסטיים אחרים עמידים בסוגי השפכים ובכך לעצור את שקיעת הבוצה וחומרים אחרים בעתיד ובד בבד תינתן אפשרות ניקוי נוח וקל יותר לאורך זמן של קרקעית הנחל?
תשובה: החומרים המזהמים שהוזרמו בעבר לנחל ושקעו בקרקעיתו אינם מוזרמים כיום. השאיפה שכל המזהמים שהצטברו בקרקעית עקב הזרמות העבר, יוצאו במסגרת הפרויקט ויטופלו. כיסוי הנחל ביריעות פלסטיק כאלו או אחרות אינו מתאים לשיקום אקולוגי של נחל. הנחל אינו תעלה, אלא מערכת אקולוגית מורכבת, המשמשת כבית גידול למגוון בעלי חיים לרבות שוכני קרקעית.

שאלה: מבחינת לוחות זמנים:
א. האם ישנה הערכה מקורבת למשך הזמן שיידרש מתחילת שיקום הנחל ועד לסיומו?
ב. האם במקביל יתבצעו עבודות הכנה משלימות לחלקו השני של הפרויקט לפיתוח והקמת פארק, ברור שגם לכך יידרש זמן נוסף, האם כך ישנה תחזית זמנים?
תשובה: פרויקט ניקוי הקרקעית מתוכנן להתבצע במשך כשלוש שנים. שיקומו המלא של הנחל כולל בין היתר הפסקת הזרמות תעשייתיות לנחל, מימוש תוכנית אספקת מים לנחל, שיקום בתי הגידול. רכיבים אלה מצויים בשלבי מימוש ויישומם המלא תלוי בגורמים רבים. הכוונה היא כי לאחר סיום הפרויקט יוכשר שטח אתר הטיפול כפארק (נכון להיום לא הוקצה תקציב למימוש תוכנית השיקום הנופי). כמובן שבמקביל לפעולות אלה, מפתחת רשות נחל הקישון פארקים ושבילי נחל לאורך הקישון ויובליו. פארק נרחב במורד הקישון מצוי בהליכי תכנון ולקראת יישום פארק נחל גדורה.

רכיבת אופניים בנחל הקישון

שאלה: בעניין הטיהור והניקוי ולאחריו – האם שנקלה האפשרות להזרים באופן מלאכותי מקורות מים נקיים אשר משמשים את התעשייה הקרובה כגון תחנת הכוח בחיפה וכדומה, הובלתם נניח עד טבעון או יגור ומשם להזרימם אל ערוץ הנחל דבר שעשוי אולי להאיץ את טיהור מימי הנחל?
תשובה: תוכנית המים לנחל קישון מתבססת על אספקת מים במעלה הנחל. מקורות המים שנבחרו ונמצאו כמתאימים להזרמה לקישון הנם קידוחי הפקה מושבתים באזור מגידו ומי מעיינות המשמשים כיום לצרכים חקלאיים שיחזרו לטבע. תוכנית זו בשלבי תכנון מתקדם ומיועדת להתממש בשנה הקרובה. בעניין הזרמת מי תחנת הכוח, הצעה זו אינה מתאימה כפתרון למים לנחל בעיקר בשל היותם מי ים מלוחים וכן עקב הטמפרטורה הגבוהה שלהם.

שאלה: האם נשקלת הקמת מוקדי משיכה כגון אמפיתיאטרון, מרכז אירועים /מופעים בדומה לפארק הירקון ובכך למנף את הפיתוח הסביבתי?
תשובה: רשות נחל הקישון מתכננת פארק נרחב במורד הקישון שיכלול בין היתר מוקדי פנאי ונופש לצד שימור ושיקום אקולוגי של בתי הגידול. קיימת מחלוקת עם חברת נמלי ישראל בנוגע למקרקעין. עקב התנגדותה של חנ"י, טרם נחתם הסכם בעניין זה.
שאלה: על פי המידע באתר, הקרקעית מזוהמת בתוצרי דלקים ומתכות כבדות. האם מערך הטיפול המוצע יטפל בכלל גורמי הזיהום?
תשובה: מערך הטיפול הביולוגי המוצע מתמקד בהפחתת ריכוז תוצרי דלקים (פחממנים) המהווים את מרבית הזיהום. על פי המידע הקיים, הסדימנט מזוהם גם במתכות כבדות אך בכמות פחותה. לשם כך נערך סקר סיכונים הבודק את ההשפעות לאדם ולמערכת האקולוגית. בימים אלו בוחן המשרד להגנת הסביבה את תוצאות הסקר.