חיפה כימיקלים בע"מ

חיפה כימיקלים הוקמה כחברה ממשלתית בשם מחצבי ישראל בשנת 1966. השליטה נרכשה ע"י חברה אמריקאית בבעלות אריה גנגר בשנת 1986, והבעלות הועברה ל"קבוצת טראמפ" בשנת 2008.
המפעל שוכן במפרץ חיפה, גובל במפעלם בז"ן וכאו"ל, ומזרים את קולחיו לנחל הקישון.

haifa-himicalimתהליך הייצור הייחודי של מפעל "חיפה כימיקלים" פותח בישראל, ומאפשר הפיכת אשלג ופוספט לדשנים מתוחכמים למטרות ייצוא. תהליך זה מאפשר ניצול מיטבי של חומרי הגלם, כך שתוצר הלוואי של מתקן ייצור אחד משמש כחומר גלם למתקן ייצור אחר.

עיקר מוצרי המפעל משמשים לחקלאות, ומכילים את היסודות הדרושים לצומח N,P  ו-K. תוצרי הייצור הראשיים של חיפה כימיקלים הינם חומצה חנקתית (מיוצר במתקן N), חנקת אשלגן (מיוצר במתקן K), חומצה זרחתית (מיוצר במתקן P), מגנזיום ניטראט (מיוצר במתקן מגניסל) קלציום ניטראט (מיוצר במתקן CN), מונו-אמוניום- פוספאט (MAP) ומונו-פוטאסיום-פוספאט (MKP) מיוצרים במתקן M, ותרכובות שונות של דשנים NPK.

מפעל חיפה כימיקלים הזרים במשך שנים רבות שפכים לא מטופלים לנחל הקישון. לקראת סוף שנת 2001, עם העלאת המודעות לנושא איכות הסביבה, הופעל מתקן לטיפול בשפכים של המפעל לפני הזרמתם לנחל הקישון. משנה זו והלאה איכות הקולחים הלכה והשתפרה ובהתאם הופחתה ההשפעה  על הנחל.

תיאור כללי של שפכי המפעל

השפכים התעשייתיים של המפעל מגיעים מתהליך הייצור, משפכי שטח בלתי קבועים (עשירים בניטראטים), מניקוז מגדלי הקירור ופילטר סינון מי מגדלי קירור, ומנקז המתקן לייצור מים מטופלים (RO).
המזהמים העיקריים בשפכים הגולמיים הינם מתכות כבדות, מוצקים מרחפים, חנקות, זרחן, חומציות, חומרים אורגניים ופלואוריד.

מערכת הטיפול בשפכים

עפ"י דרישת המשרד להגנת הסביבה, המפעל מבצע תהליך המבוסס על מתודולוגית IPPC (שיטת אינטגרטיבית לטיפול בבעיות סביבתיות והפחתת פליטות לסביבה) בתחום הטיפול בשפכים, שמטרתו להשיג תקנים מבוססים על ועדת ענבר (הזרמה לנחלים).

במסגרתו שופר מערך הטיפול, והוא כולל כעת מערכות כיחוש כהל, כיחוש אמוניה (לחלק מהזרמים), כיחוש ניטראט (לחלק מהזרמים) ומתקן טיפול בשפכים הכולל נטרול ושיקוע (מוצקים, מתכות כבדות, זרחן ופלואוריד).

במסגרת ה-IPPC בוצעו גם הפרויקטים הבאים:

הקמת עמודה חדשה לכיחוש הניטראט מהשפכים התהליכיים של מתקן K, המאפשרת הקטנת ריכוז הניטראט בשפכים.

הקמת עמודת כיחוש אמוניה במתקן K, המאפשרת הפחתת ריכוז האמוניה בשפכי המתקן.

הקמת עמודות כיחוש כוהל מזרמים עשירים ב- TOC המגיעים ממתקניK  ו-P, המפחית את עומס ה-TOC בקולחים.

החלפת מערכת מחליפי החום של מתקן N1 ממערכת פתוחה למערכת סגורה (Tube & Shell), המפחיתה את כמות השפכים המגיעים לשטח אשר מכילים ניטראט.

החלפת מערך הפלוקולנטים במתקן הטיפול בשפכים ושיפור מערך הבקרה לטיפול במוצקים מרחפים, המאפשרים הפחתה בריכוזי המוצקים והעכירות המוזרמים לקישון.

מעבר לשימוש בטכנולוגיה חדשה של פלוקולנט, לשיקוע מתכות כבדות.

שיפור שפכי שטח- הפחתת כמות שפכי השטח במתקנים השונים, והפחתת ריכוז המזהמים הכולל שמגיע למערך הטיפול בשפכים.

במסגרת המשך יישום מתודולוגית ה-IPPC, המפעל בוחן טכנולוגיות נוספות וחדשניות שמטרתן להוריד את ריכוז הניטראטים משפכי השטח.

איכות קולחי המפעל

מאז שנת 2002, ממצאי הבדיקות הכימיות מצביעים על שיפור משמעותי באיכות השפכים לאורך השנים.

איכות הקולחים מתאפיינת בריכוזים גבוהים בעיקר של תרכובות חנקן, חומרים אורגניים (BOD, TBP,TOC) מתכות כבדות, ופלואוריד.

הספיקה המוזרמת לנחל קישון קטנה עם השנים, וכיום היתר ההזרמה עומד על כ-1.35 מלמ"ק/שנה.

ניטור מקוון

מכשירי מדידה רציפים הותקנו לצורך מעקב על כמות ואיכות הקולחים המוזרמים לנחל קישון: ספיקה, עכירות, חנקן אמוניאקלי, חנקן ניטראטי, TOC ו-pH.

חריגות מערכי ההזרמה המרביים המותרים מדווחים לרשות נחל הקישון בזמן אמת באמצעות מסרונים.