מיועד לתלמידים ולסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה

אוסף זה, ממקור ראשון, הינו הבסיס להכרת נחל הקישון והבנת בעיותיו.
החומר נאסף ממקורות שונים של רשות הנחל במטרה לספק את המידע הנדרש לתלמידים וסטודנטים כנתוני הבסיס לעבודותיהם. מקורות ספרות לאוסף זה כללו בין היתר את הפרסומים הבאים:
– רשות נחל הקישון – דוח שנתי – 1998.
– דוחות ניטור נחל הקישון. קיץ וסתיו שנים 1999 – 1996.
– נחל הקישון ויובליו – סקר אקולוגי סביבתי בתחום רשות נחל הקישון. גזית וקליינהאוז. 1996 .
– הרקע לתכנון וניתוח מצב קיים – דוח שלב א-ב בתוכנית האב לנחל הקישון, (1999) עמוס ברנדייס וחבריו.

סקירה הידרולוגית
אגן הניקוז

שטח אגן הניקוז של נחל הקישון הוא 1,073 קמ"ר. בכניסה לעמק זבולון (צומת העמקים) שטח האגן 694 קמ"ר. אורכו של הנחל הראשי כ70 – ק"מ. במרכז האגן עמק יזרעאל המערבי, בשטח כולל של כ250 – קמ"ר.
יובלי נחל הקישון מתנקזים כלפי עמק זה מכל הכיוונים, מהרי מנשה במערב, הרי השומרון בדרום, הגלבוע וגבעת המורה ממזרח, והרי נצרת וגבעות טבעון מצפון. במורד צומת העמקים, מתנקזים אל נחל הקישון מספר יובלים מכיוון הכרמל ומכיוון צפון עמק זבולון. החשובים שבהם נחל ציפורי, המנקז את בקעת בית נטופה ונחל הגדורה, המנקז את מערב הרי שפרעם ואזור קרית ביאליק.

מעלה נחל הקישון

מעלה הנחל מוגדר בדרך כלל כקטע הנחל ממקורותיו בסמוך לעיר ג'נין בשומרון ועד לכניסת נחל ציפורי, כ7 – ק"מ מהשפך. אורכו של קטע זה כ60 – ק"מ. קווי הרום יורדים מ- +100 באזור מפל הראש (בסמוך לקו הירוק), עד +10 בצומת העמקים. השיפוע הממוצע של הנחל בקטע זה הוא כ0.2% – בלבד (65 מ' על 34 ק"מ). קטע זה ניתן לחלק לקטעי משנה: מאזור ג'נין ועד למפל ראש (קטע פראי באורך של כ18 – ק"מ), ממפל הראש ועד לאגם ברוך (קטע מוסדר בתעלה בין שדות חקלאיים באורך של כ14 – ק"מ), אגם ברוך (קטע בלב שטח פתוח פראי המוצף בחורף, באורך של כ4 – ק"מ), מאגם ברוך עד לתל קשיש (קטע מוסדר ברובו באורך של כ12 – ק"מ), מתל קשיש ועד צומת העמקים – קטע הנקרא לעיתים גם הקטע המרכזי של הנחל (קטע פראי ויפה בעמק צר בין גבעות טבעון לכרמל, באורך של כ4 – ק"מ) ומצומת העמקים ועד לכניסת נחל ציפורי (קטע פראי ומפותל ברובו, באורך של כ8 – ק"מ).

מורד נחל הקישון

מורד הנחל מוגדר בד"כ מכניסת נחל ציפורי ועד לשפך לים וזאת בשל הזיהום החמור המתחיל בקטע זה.
בכניסת נחל ציפורי גובה פני מי הנחל הינם גובה פני הים והם מושפעים מגאות ושפל בים. חדירת מי הים הינה לאורך של כ7 – ק"מ. אגן נחל ציפורי, הכולל גם את נחל יפתחאל מתנקז לקישון. בקיץ סכור הנחל בדרך כלל וכך נמענת זרימת מי המעיינות השופעים באגן נחל ציפורי אל נחל הקישון.

נחל הגדורה

נחל הגדורה מנקז את מערב הרי שפרעם. הוא זורם במעלה ממזרח למערב ומצפון לקרית ביאליק הוא פונה חדות דרומה. משם הוא זורם בין אזורי מגורים, מלאכה ותעשיה עד שנשפך לקישון בסמוך לבתי הזיקוק. לכל אורכו הוא זורם בתעלה הנדסית מוסדרת.

גשם באגן בניקוז

כמות הגשם השנתית, הממוצעת באגן היא בין כ 700 – מ"מ בצפון מערב האגן (הכרמל ורמות מנשה) עד כ – 450 מ"מ בדרום מזרח (הגלבוע). בהרי נצרת והגליל שבצפון עובר הממוצע את ה 600 – מ"מ.

ספיקות תכן

על סמך מדידות השירות ההידרולוגי בין השנים 1944-55 וחישובים שונים שנעשו בעקבות ההצפות של חורף 91/92, צוות התכנון ממליץ לאמץ את ספיקות התכן המפורטות בטבלה מס.1 .

טבלה מס.1 : ספיקות תכן מוצעות

הסתברות (%)	תקופת חזרה שנים	תחנת המחצבה ספיקות תכן מ"ק לשניה	שפך הקישון ספיקות תכן מ"ק לשניה
1	100	300	422
2	50	265	354
5	20	210
10	10	160
20	5	90
50	2	20

נפחי זרימה שנתיים

נפחי הזרימה השנתיים מהווים מאזן של זרימות נגר, מעינות, ניקוז וביוב ממעלה האגן, פחות ניצול המים ואיבודים בדרך. לצורך ניתוח נפחי הזרימה השנתיים (זרימות שטפוניות וזרימות בסיס יחד) שמשו הנתונים שפרסם השרות ההידרולוגי לתחנת ה"מחצבה" עבור 25 השנים 1996 – 1972.

טבלה מס.2 : נפחי זרימה שנתיים (תחנת המחצבה)

השכיחות (%)	נפח זרימה (מלמ"ק)
20	27.5
50	10.5
80	3.5
90	3.0

לדוגמה : בשכיחות של 50%, דהיינו במחצית השנים זרמו לפחות 10.5 מלמ"ק ממעלה האגן למורד.

ספיקות מינימום צפויות בנחל
ספיקות המינימום על בסיס שנתי בתקופת הניתוח (1974-1994), דהיינו נפח "זרימות הבסיס", הינן בהסתברות של 50% כ4.0 – מלמ"ק שנה ובהסתברות של כ80% – (4 מתוך 5 שנים) כ1.8 – מלמ"ק. טווח הנתונים גדול מאוד, אך המתאם לכמות הגשם השנתית באגן הניקוז גבוה. שנת השיא הייתה 91/92 עם נפח זרימת בסיס של כ165 – מלמ"ק ושנת השפל 81/82, עם נפח זרימת בסיס של 1.6 מלמ"ק בלבד (1% מהנפח בשנת השיא). נתונים אלה נכונים לתחנת המחצבה. קיימים נתונים לנחל ציפורי. מורד הנחל כידוע מושפע מחדירת מי ים.

מקורות המים
ניתוח מקורות המים של נחל הקישון יעשה כאמור בעבודה נפרדת, אשר תבוצע בחלקה במקביל להכנת תכנית האב ובמשולב עמה. יחד עם זאת ידוע שנחל הקישון נהנה מזרימות בסיס קבועות שמקורן בנביעות קטנות לאורך הנחל ובעיקר יובליו, נקזים חקלאיים, גלישות ואיבודים מהמאגרים הרבים באגן הניקוז ועוד.

מאגרים

במשך השנים ובמיוחד בשנות השבעים והשמונים הוקמו באגן הניקוז של נחל הקישון למעלה מ -70 מאגרים. המאגרים משמשים לקליטה וניצול של מים שמקורם בשטפונות, מי ניקוז, מעיינות וקולחין.
חמישה מהמאגרים הגדולים (נפח כולל של 20 מלמ"ק) הינם מאגרי תשלובת הקישון.

אגם ברוך
האגם נוצר בשנת 1953 במטרה לאגום מי שטפונות. כ3,000 – דונם הוצפו כאשר האגם היה מלא. נפח האיגום היה 10 מלמ"ק, אך בשל הצטברות סחף ירד במשך הזמן נפח האיגום ל8 – מלמ"ק. במשך השנים שימש האגם לתפעול מי השקייה לעמק יזרעאל, ויסות שטפונות ולמטרות פנאי ונופש. במסגרת פרוייקט
מליחות עמק יזרעאל שונה תפקידו של האגם והוא יובש לפני מספר שנים.

הצפות, נזקים והטיפול בהם
בשטפונות גדולים מציף הקישון שטחים נרחבים מאוד וגורם לנזקים גדולים לשטחים עירוניים וחקלאיים. השטפונות הגדולים ביותר היו בחורף 1991/92. ארבעה אירוע הצפה חריגים היו בשנה זו.
הזרימה בכולם חרגה משמעותית מקטע הקישון שבין כניסת נחל ציפורי, גשרי שדרות ההסתדרות וקטע המורד שבין הגשרים הללו והים. ההצפות הכבדות שאירעו באזור הקריות נגרמו כתוצאה מהערמות לאחור של כמויות מים חריגות. מקור המים היה בזרימה חריגה בשכיחותה של כמויות מים באפיקים;
במספר גדול יחסית של זרימות כאלו באותה שנה על רקע סופות גשמים יוצאות דופן בעצמתן לפני אירועי ההצפה או במהלכם; ובעיקר בשל אפיק נחל במצב ירוד ומוזנח.
הנחל היווה במשך שנים מקום שפיכה לא מבוקרת של שפכים תעשיתיים לא מטופלים, שפכים מוניציפליים רגילים מטופלים חלקית, ובוצה . כתוצאה מכך הפך אפיק הנחל לאתר ערבוב של חומרים שונים: סחף טבעי, חומר חולי שנישא לכיוון המעלה מהים בעת גאות בים, בוצה וכן פסולת תעשייתית. כ40% – משטח החתך החופשי בקטע האפיק התחתון היה חסום בסדימנט (חומר משקע).
בנוסף, האפיק היה חסום בעמודי התמיכה של חלק משלושת גשרי ההסתדרות וכן ע"י שרידי הביסוס והמבנה של גשרי רכבת ישנים, שכבר לא היו בשימוש מזה שנים רבות.
המים שזרמו באפיק הקישון חרגו מהאפיק בעקבות ההערמות לאחור ופרצו בעיקר באזור המפעל "דשנים" מכל עבריו, וכן בחיבור אפיק הציפורי לקישון. במהלך שלושת אירועי ההצפה הראשונים זרמו המים צפונה ואח"כ מערבה, לכיוון נחל גדורה והאזורים הנמוכים הצמודים אליו לאורכו, בהתחלה תוך הצפת מפעל "דשנים", חלקים של אזור בתי הזיקוק, ושטחים חקלאיים. בהמשך הוצפו שכונות מגורים ואזור התעשייה בקריית אתא. באירוע הרביעי הוצפו שכונות בקריית ביאליק, אזור התעשייה של חיפה שליד צומת וולקן, מתחם "חוצות המפרץ", אזור נתיב IPC, צומת קרית אתא על כביש חיפה עכו (שד' ההסתדרות), והכביש עצמו לאורך כל הקטע שבין מתחם קק"ל (פס הירק) וצומת לב המפרץ שליד הצ'ק פוסט. כמו כן הוצפו אזורים שמצפון מערב לשד' ההסתדרות ובעיקר אזור מתחם משרד הרישוי .
עפ"י קו הגאות בהצפות, אשר סומן בזמנו בברור כקו נפט על חומת בתי הזיקוק, וכקווי בוץ ברורים באתרים אחרים, ניתן היה להעריך שבנחל הגדורה וסביבותיו הספיקה שזרמה לקישון היתה כ -30 מ"ק/שניה, והחלק הגדול יותר של הזרימה היה על פני כל השטח שבין הקישון והגדורה, תוך הצפות
נרחבות. גם בנחל גדורה, כמו בקישון, קיימות הפרעות משמעותיות רבות לזרימה לכל האורך בקטע בין אזור מתחם "סולל בונה" ו "פס הירק " לקישון.
להערכת אינג' דני שרבן, הייתה הספיקה שזרמה ביציאה מאזור ההצפה, כ200 – מ"ק\שניה בלבד, לעומת כ- 380 מ"ק\שניה בכניסה, כתוצאה מ"פעולת ויסות טבעית" של איזור ההצפה שכיסה שטח בהיקף של כ – 5000 דונם. לאחר שטפונות חורף 92 – 91 הושקע מאמץ מיידי למפות את תמונת הנזקים ולנתח אותם.
דו"ח על האירועים הללו נכתב ע"י משרד מבקרת המדינה, אך למרות שמאז הושקעו ועדיין מושקעים כספים רבים במטרה להביא למניעת הישנותם של האירועים הקשים, לא הושלמה עדיין רשימת המהלכים המתוכננים בעקבות אותם אירועים. בין הפעולות שבוצעו ועדיין מבוצעות בנחל הקישון ובנחל הגדורה: הוצאת בוצה וסדימנט מאפיק הנחל (DREDGING), טיפול בגדות הנחל, טיפול בנקודות בעייתיות, סוללות הגנה, מעבירי מים, מערך ניטור וחיזוי ועוד.

c
איכות מי הנחל מוגדרת בעזרת הנתונים שנאספו במסגרת הסקר האקולוגי שערכה רשות הנחל וכן במהלך הניטורים הדו-שנתיים שמבצעת רשות הנחל ומדידות נוספות. במסגרת ניטורים אלו נלקחות דגימות מי נחל ממספר תחנות רב בכל אורכו. הדגימות נבחנו במעבדה מסחרית מוסמכת
מעלה הנחל: מזרחית לאזור ברכות נשר (כ7 – ק"מ משפכו לים) אפיק הקישון הינו בעל זרימה קיצי מועטה וזרימה חורפית שטפונית. איכות המים במעלה הנחל מאופינת במליחות גבוהה, ריכוזי נוטריאנטים מעל הרצוי וזיהום בקטריאלי, אך קיימת באזור זה מערכת אקולוגית נחלית. באזור זה יתמקד הטיפול בזיהוי זיהומים נקודתיים וטיפול במקורות הדיפוזיים, תוך שקילת השימוש באגנים ירוקים.
מורד הנחל: האזור סובל מזיהום תעשייתי וסניטרי כבד, המאופין בחומציות קיצונית וריכוזי

BOD, מוצקים מרחפים, מתכות כבדות ונוטריאנטים גבוהים. מקורות הזיהום הינם מפעלי התעשיה ובראשם חיפה כימיקלים, ומכון טיהור שופכין של איגוד הערים לביוב.
שלושת האיורים המוצגים בהמשך מאפיניים את איכות מי הנחל לכל אורכו. בכל המדדים ניתן לראות את כניסת הזיהום התעשיתי והסניטרי הכבד בתחנת הניטור "שפך נחל ציפורי".
איור 1 מציג את נתוני המליחות, המוצקים המרחפים, החמצן המומס והpH -. האיור מבליט את השפעת הזיהום החומצי של חיפה כימיקלים עם ירידת ערך ההגבה בצורה חדה. באיור 2 ניתן לראות את השפעת מפעלי הדשנים (חיפה כימיקלים ודשנים וחומרים כימיים) המעלים את ריכוזי החנקה והזרחה באופן
קיצוני. במקביל עולה ערך הBOD – והחנקן האמוניאקלי כתוצאה מהזרמות מכון הטיהור ומפעלי התעשיה. באיור 3 מופיע באזור שפך הנחל פיק של דטרגנטים ושמנים המוזרמים אף הם ממכון הטיהור והמפעלים הפטרו-כימיים.
לצורך חישוב הנתונים הסטטיסטיים, המופיעים בטבלה, שימשו תחנות גשר כפר יהושע, גשר קרית חרושת וגשר כפר חסידים כמיצגים של מעלה הנחל, ואילו את מורד הנחל יצגו תחנות חיפה כימיקלים, גשר ההסתדרות וגשר יוליוס סימון.

טבלה 1 : ריכוז נתוני איכות מי נחל הקישון בשנים 1996-1998

							מעלה הנחל		מורד הנחל
	יחידות	ממוצע	סטית תקן	ערך מירבי או מזערי	מספר דגימות	ממוצע	סטית תקן	ערך מירבי או מזערי	מספר דגימות
pH		7.46	0.27	7.06	18	3.35	2.03	1.63	15
חמצן מומס	מג"ל	5.24	2.29	2.10	18	3.21	1.14	0.40	12
צח"ב	מג"ל	12.73	12.88	53.00	18	212.62	208.64	1010.00	15
צח"כ	מג"ל	84.28	51.44	201.00	18	809.43	795.75	3450.00	15
חנקן אמוניאקלי	מג"ל כ – N	3.07	2.93	8.50	18	67.00	47.57	216.70	15
חנקה	מג"ל כ – N	5.40	2.73	11.00	15	28.63	23.08	60.00	14
זרחה	מג"ל כ- P	1.17	0.69	2.60	13	66.75	37.68	165.78	14
שמן כללי	מג"ל	7.16	9.76	24.00	9	16.54	16.29	91.00	9
שמן מינרלי	מג"ל	7.17	10.62	49.00	15	10.17	13.21	67.00	14
דטרגנטים	מג"ל	0.07	0.05	0.19	18	1.32	0.63	2.55	15
קולי כללי	מספר ל- 100 מ"ל	054.7+E	E+058.1	E+062.8	6	E+046.7	E+051.2	E+054.0	6
קולי צואתי		033.0+E	033.4+E	038.4+E	6	028.4+E	E+031.4	E+035.0	6
קדמיום	מג"ל	0.005	0.006	0.010	4	0.118	0.086	0.200	4
כרום	מג"ל	0.017>	0.023	0.049	4	0.385	0.233	0.583	4
נחושת	מג"ל	0.011	0.005	0.019	4	0.281	0.232	0.584	4
עופרת	מג"ל	0.046>	0.041	0.100	4	0.129	0.160	0.360	4
כספית	מג"ל	0.012>	0.008	0.019	4	0.013	0.010	0.019	4
ניקל	מג"ל	0.019	0.019	0.039	4	0.264	0.197	0.500	4
אבץ	מג"ל	0.020	0.001	0.020	4	2.198	1.509	3.789	4
מוליכות	mS/cm	3.99	0.77	5.38	15	18.38	9.23	35.20	13
כלורידים	מג"ל	1141.6	252.1	1489.0	15	5916.8	2129.4	11007.0	13
מוצקים מרחפים 105 מ"צ	מג"ל	111.3	90.0	364.0	18	225.8	319.3	1620.0	15

סקירה אקולוגית של נחל הקישון

מצאי ערכי טבע ונוף בנחל הקישון, לאורך יובליו ובמרחב לאורכו, כוללים בעיקר מקווי מים, צומח, חי ושטחים פתוחים. במעלה אגן נחל הקישון ולאורך יובליו קטעים בעלי ערכי טבע יפים ומערכות אקולוגיות "בריאות" של נחלים ושטחים סמוכים. זאת למרות שלאורך קטעים רבים בוצעה הסדרה הנדסית, אשר פוגעת במערכות האקולוגיות. חלק ניכר מערכי הטבע קשור באופן ישיר לבתי הגידול של הנחלים עצמם וגדותיהם, במקומות בהם קיימת זרימת מים קבועה. מערכות אלה מתקיימות אף במקומות בהם איכות המים ירודה יחסית, המים מליחים, או שכמויות המים הקייציות קטנות. מורד הנחל סובל מזיהום כל כך חמור שבנחל עצמו אין חיים. למרות זאת, ביובלי הצד של הקישון, אף שגם הם סובלים מזיהום, מתקיימות מערכות אקולוגיות של צומח וחי – למשל בנחל סעדיה ובנחל הגדורה.

להלן סיכום של שטחים בעלי ערכי טבע ונוף בולטים בנחל הקישון, ביובליו ובמרחב לאורכו:

מורדות רמות מנשה ויובלי הקישון: אחד המוקדים של ערכי טבע ונוף הוא אזור רמות מנשה שיש בו חורש טבעי ונטוע, בוסתנים, נביעות וערוצי נחל בהם זורמים מים באיכות גבוהה יחסית (כדוגמת נחל השופט, נחל גחר, נחל שלו ונחל הקיני).
בעמק הקישון במעלה: ניתן להבחין במספר מוקדים לאורך הערוצים, והנביעות בהם ההפרעה מעשה ידי אדם פחותה יחסית ואפשרה קיום נופי מים של צמחיית גדות מפותחת ומגוונת הכוללת בנוסף לקנה ולסוף שיח אברהם, ורוניקה ובמים גרגר נחלים ועדשת מים. בולטים בהקשר זה הנחלים נהלל, נחל בית
שערים, נחל השופט, נחל המדרך, נחל עוז. מביניהם נחל השופט יכול לשמש דוגמא לשיקום נופי צומח נחל בעמק.
לחות שמקורה בנביעות או חילחול ממאגרים מאפשרת התפתחות מוקדי אחו רטוב וצומח מים ייחודי (סוף, קנה, חנק מחודד, שנית גדולה, ארכובית, גרגר נחלים). נוף הצומח מושך בעקבותיו מאכלסי מים הכוללים עופות מים שונים, דגים, חלזונות וחסרי-חוליות אחרים. בסבך הגדות מוצאים מקלט עופות
מים (כדוגמת רלית) ויונקים שונים (כדוגמת נמיות) . בהקשר זה ראויים לציון מספר מעיינות סביב נחל מדרך וכן עיינות עמי בנחל קרת, באר שרקרק בנחל אלונים, עיינות איכסל בנחל תל-עדשים.
שטחים חקלאיים לאורך מעלה הקישון: כמצוין לעיל מוקפים נחל הקישון ויובליו בשטחים חקלאיים.
שטחים אלו הם בעלי ערך נופי מיוחד בשל המרחב הפתוח והערך המוסף האסטטי שבהם. ערך נופי זה קיבל הערכה גם בתוכניות סטטוטוריות.
חורש במעלה הנחל וביובלים: עמק הקישון מוקף בשטחים טבעיים של חורש בעלי איכויות טבע ונוף גבוהים המיועדים לשימור. יובלי הקישון מקשרים בין הנופים הטבעיים המקיפים את העמק, השטחים החקלאיים לאורך נחל הקישון יכולים להוות את צירי פעילות של הקישון המשוקם.
נחל הקישון בין תל קשיש וג'למי: קטע עשיר בערכי טבע ובעל רגישות אקולוגית גבוהה. לאורך גדות הנחל צמחית מים עשירה מאוד ומפותחת ובנחל ולאורכו מיגוון גדול של בעלי חיים.
נחל הקישון בקטע בין ג'למי לשפך נחל ציפורי: בקטע זה ערכי טבע ונוף חשובים, שטחים פתוחים נרחבים ותוואי נחל מפותל היוצר מיגוון בתי גידול בערוץ הנחל ובגדות.
נחל ציפורי: נחל ציפורי כולל ערכי טבע ונוף ייחודיים, המבוססים על מים שפירים משלושה מעיינות עיקריים.
הקישון בין שפך נחל ציפורי ונמל הקישון: הקטע הפגוע ביותר של הנחל מכל ההיבטים. לאורך הנחל מטרדים ומזהמים רבים. מי הנחל אינם מאפשרים התפתחות כלשהי של חיים.

סקירת מקורות הזיהום וכיווני ההתפתחות

גורמי זיהום מים באגן הנחל

מוקדי הזיהום במעלה הנחל
במעלה נחל הקישון ולאורך יובליו עשרות מוקדי זיהום המשפיעים באופן מתמיד או מזדמן על איכות הנחל. הזיהום בקטע זה הוא חקלאי וסניטרי, וכמעט ללא תרומה תעשיתית. עיקר הזיהום הינו מקולחים שמקורם במתקני טיפול בשפכים ברמות אינטנסיביות שונות, מבריכות שיקוע וחמצון ועד למכוני בוצה
משופעלת. לכל אורך הנחל ממוקמים מאגרים הקולטים מי נחל, מי מעיינות ו/או מי קולחים. בחורף מוגלשים רוב המאגרים המכילים קולחין ובמקומם נתפסים מי שטפונות. בנוסף לקולחין מגיעים לנחל מים שמקורם בברכות דגים, רפתות ומשקי חי אחרים ונגר חקלאי. תמלחות וזיהום תעשיתי מצויים אף הם, אך בכמות מועטה.

מוקדי הזיהום במורד הנחל
במורד הנחל מספר מקורות לזיהום קשה:
1. מכון טיהור חיפה – המכון מצויד באמצעים המאפשרים לו טיפול בכ80,000 – מ"ק ליממה, בעוד העומס היומי מגיע לכדי 100,000 מ"ק. באתר נעשות עבודות הרחבה להגדלת יכולת הטיפול, אשר יסתיימו בשנת 2001. הקולחים אמורים להיות מוזרמים מזרחה אל מאגר "תשלובת הקישון" אשר בעמק יזרעאל, אולם בפועל, בשל איכותם הלא יציבה, הזרמת הקולחים מוגבלת לחלק מהכמות השנתית ולחלק מימות השנה.
בשל כך, מוזרמות אל הקישון התחתון מידי יום כמויות גדולות של קולחים (עד 100,000 מ"ק ליממה) אשר אינם עומדים בשום קריטריון של איכות מי נחל. עומסי הזיהום המוזרם לקישון התחתון מהמכון העירוני עשויים לעלות על כלל העומסים המוזרמים על-ידי מפעלי התעשייה השונים. המכון העירוני מהווה כיום מוקד זיהום עיקרי של הנחל במוצקים מרחפים, חומרים אורגניים ושמנים.
2. חיפה כימיקלים – ספיקת השפכים היומית כ -7000 – 5000 מ"ק/י. מפעל זה מהווה מוקד זיהום חמור ביותר של אזור הקישון התחתון, בעיקר בגין החומציות הגבוהה של השפכים והכמויות הגבוהות של מתכות כבדות (בעיקר קדמיום, כרום ונחושת), חנקות וזרחות. שפכים אלה משפיעים כיום מאד על
איכות המים בקישון התחתון בכל הנוגע לחומציות המים, העמסתם במתכות והעשרתם בתרכובות חנקן וזרחן. המפעל נמצא בעיצומן של הקמת מערכות טיפול חדישות. עם השלמתן והכנסתן לפעולה (עד סוף שנת 2001) תתרחש עלית מדרגה באיכות הזרמותיו.
3. בתי הזיקוק – ספיקת השפכים היומית כ15000 – 5000 – מ"ק/י. למפעל מערכת מתקדמת לטיפול בשפכים.
הקולחים המטוהרים מזינים את מערכת מי הקירור. המים הנפלטים לקישון מגיעים ממערכת מי הקירור וממיתקן להתפלת מים. המפעל מבצע סדרת פעולות לשיפור איכות המים הממוחזרים במערכת הקירור והמסולקים לקישון. קולחי בתי הזיקוק מכילים שמנים, אמוניה וכן עומס אורגני.
4. גדיב – מפעל פטרוכימי הפולט שפכים בספיקה נמוכה יחסית, כ -550 מ"ק/י, ובאיכות בלתי יציבה. במפעל קיימות מערכות לטיפול בשפכים. בחלק מהמיתקנים הטיפול איננו יעיל ויציב ונשקלים אמצעים לשיפור מערך הטיפול בשפכים. מפעל גדיב פולט תוצרי נפט שונים וכן עומס אורגני ושמנים.
5. דשנים – ספיקת השפכים היומית כ1200 – מ"ק/י. מפעל תעשיה כימית המייצר כימיקלים לצורכי דישון חקלאי. השפכים מכילים עומסים גבוהים במיוחד של חנקן בצורות אמוניה וחנקות וכן כלור פעיל.
קיימות תכניות להקמת מערכות שעשויות לצמצם באופן משמעותי את פליטות המזהמים: ריכוזי חנקות, אמוניה וכלור פעיל.
6. כרמל אולפינים – מפעל פטרוכימי הפולט כמות נמוכה של שפכים, כ550 – מ"ק/י, באיכות בלתי יציבה, שמקורם בעיקר מתהליכי יצור פולימרים. קיימות תכניות להקמת מיתקנים חדישים לקליטה ולטיפול בשפכים. המפעל איננו מהווה מקור זיהום דומיננטי לקישון.
7. גדות ביוכימיה – ספיקת השפכים היומית כ1250 – מ"ק/י. השפכים המוזרמים כיום לקישון מהווים מקור זיהום משמעותי, בעיקר בשל תכולה גבוהה של חומרים אורגניים ושל תרכובות חנקן. המפעל נמצא בתהליך תכנון והקמה של מתקני טיפול בשפכיו.

טבלה 2: סיכום כמות הזרמות יומיות ממפעלי התעשיה וממכון הטיהור (עפ"י הצו לתיקון המעוות 1978)

הנתונים הינם ממוצעים עפ"י דיווחי המפעלים לשנת 1998

פרמטר	ריכוז מותר ע"פ הצו לתיקון המעוות	כמות ממוצעת יומית מירבית מותרת ע"פ הצו לתיקון המעוות 1 (ק"ג ליום)	כמות ממוצעת יומית בפועל ע"פ דיווחי המפעלים (ק"ג ליום)
ספיקת שפכים	ללא הגבלה	ללא הגבלה	76,330 (קוב ליום)
BOD5	30 מג"ל	2,289	16,425
TSS	60 מג"ל	4,580	21,050
NH3 as N	12 מג"ל	916	4,930
שמנים ושומנים מינרליים	1 מג"ל	76	755
דטרגנטים (MBAS)	1 מג"ל	76	89

הערות:

1- יחסית לכמות השפכים המדווחת. דרכי התמודדות: איכות מי מורד הנחל מטופלת באופן פרטני אל מול המפעלים המזרימים בשיתוף גורמים שונים. בשנים 97- 95 בוצעה פעילות ליישום ה"צו לתיקון המעוות" משנת 1978. צו זה נכתב במטרה לסלק את המטרדים מהנחל, אך טרם יושם. רשות הנחל גיבשה בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה מדיניות חדשה ובה מטרת שיקום הנחל אינה סילוק המטרדים שבנחל בלבד, אלא החזרת החיים למימיו. בהתאם לתפיסה זו, שיקום אקולוגי של הנחל לא יושג גם אם כל מקורות הזיהום יגיעו לרמת הטיפול המיטבית, בשל היות הנחל גוף מים קטן עם זרימה חלשה ותחלופה איטית של מימיו. אי-לכך נקבע כי תעשה פעולה משותפת של כל גורמי האכיפה השונים מול המפעלים במטרה להוציא את התמלחות והקולחים התעשייתים המטופלים ישירות לים, דרך מוצא ימי משותף ומבוקר. תאריך היעד להפסקת הזרמת השפכים והקולחים לקישון הינו 1.1.2004, והשנה יצא המכרז לתכנון מערכת זו.
במקביל מבוצעת עבודת פיקוח על שפכי המפעלים, תוך התאמת תיקני פליטה במסגרת "היתר הזרמה לים" לכל מפעל, הכולל ניטור ופיקוח על איכות הקולחים ובקרה על אופן מימוש תוכניות הטיפול בשפכי המפעלים. בטבלה מספר 3 מוצג מצב הפרויקטים לטיפול בשפכי התעשיה המוזרמים לנחל הקישון.

כיווני התפתחות בנחל וסביבתו

נחל הקישון לכל אורכו נמצא בשלב של טרום פיתוח. מעלה הנחל הינו חקלאי והנחל וגדותיו אינם מהווים, בשלב זה, מוקד משיכה ליוזמות פיתוח, ואילו במורד הנחל הזיהום הכבד מרחיק כל פעילות מהנחל. מצב זה צפוי להשתנות בעשור הקרוב.
במורד הנחל צפויה הפעילות המתמשכת להוצאת המזהמים מהנחל להניב פרות בשנים הקרובות ואיכות המים תשתפר. איכות המים שתושג עד שנת 2001 צפויה להיות כזו שתאפשר תחילת פעילות פיתוח לאורך הנחל והתחלת פעילות במים ללא מגע אדם. בפרט, צפויה התקדמות בטיפול בחומציות שפכי מפעל חיפה כימיקלים, הפחתת העומס האורגני הנפלט לנחל מכלל המזרימים ובעיקר ממכון הטיהור, ושיפור הטיפול בשמנים. שיפור משמעותי נוסף צפוי לאחר הפסקת הזרמת הקולחים התעשיתיים לנחל, המתוכננת ל- 1.1.2004.גורם נוסף שישפיע על איכות מי מורד הנחל הינו פיתוח נמל הקישון. תוכניות הרחבת נמל חיפה כוללות הגדלת הנמל וחיבור בין נמל הקישון ונמל חיפה. שטחי רציף ארוכים ופעילות נמלית מוגברת עשויות להוריד את איכות מי הנמל. בנוסף בניית שוברי גלים ארוכים במפרץ חיפה עשויה לשנות את משטר הזרימה בין הנחל והמפרץ. כאמור, מי המפרץ והנמל חודרים לנחל בזמן הגאות, כפעמיים ביום.
ככלל, איכות מי מורד הנחל צפויה להשתפר באופן ניכר ביותר עם הפסקת הזרמת הזיהום התעשיתי והסניטרי. מאידך, פעילות הפיתוח יתכן ותביא להווצרות גורמי זיהום אחרים, אך סביר שהשפעתם על איכות המים תהיה נמוכה יחסית. פעילות הנמל עלולה לפגוע באיכות המים, אך למרות שעוצמת הפגיעה אינה ידועה, הצפי הינו לפגיעה נמוכה וייתכן ויהיה צורך לבחון אפשרויות למניעתה.
במעלה הנחל צפוי מעבר משימושים חקלאיים לפיתוח פעילות פנאי ונופש. תוכנית האב לנחל הקישון תהווה מנוף לתחילת פיתוח הנחל וגדותיו. מעלה הנחל ימשוך אליו פעילות ספורט ונופש ושרותים נלווים. פעילויות אלו עלולות להוות גורמי זיהום חדשים, במידה ויפותחו באופן בלתי מבוקר. מוקדי הזיהום הקיימים היום במעלה הנחל צפויים להיות מטופלים על-ידי גורמי האכיפה השונים, והשפעתם תופחת כתוצאה מניצול טוב יותר של הקולחים לצרכי השקיה.
פיתוחה של העיר ג'נין ברשות הפלסטינית עלולה להוות גורם זיהום כבד לקישון. מנסיונו המר של נחל ישראלי נוסף – נחל אלכסנדר שמוצאו בעיר שכם, למדנו את השפעת הפיתוח המואץ במעלה ללא טיפול הולם בשפכים. פיתוח אזורי במעלה הנחל, סביב ג'נין ואזור התעשיה המתוכנן שלה, במידה ולא ילווה
בפיתוח תשתית ביוב, עלול להביא לזיהום הנחל בשפכים סניטריים ותעשיתיים בכמות רבה ובאיכות נמוכה לעומת המצב כיום.