מילון מונחים

Zinc ((Zn יסוד כימי. מתכת נפוצה בשימוש, מגיבה במתינות, דיאמגנטית (מייצרת שדה מגנטי מנוגד לשדה המגנטי שנמצא סביבו), מתחבר לאל-מתכות ול-O2 (חמצן). בתחום התזונה משמש מיקרומינרל – יסוד קורט: יסוד המשמש יצורים חיים לפעילות תקינה (מתחת לחמישים מ"ג לכל ק"ג בקירוב). חשוב לתפקוד תקין של מגוון אנזימים ופעילות ביולוגית מגוונת.
השפעה על הסביבה :
עודף אבץ בקרקע עלול לגרום לרעילות לצמחים.
רעילות אבץ במקור מים תלויה בקשיות ובחומציות של המים: ככל שהמים בעלי קשיות גבוהה יותר וחומציות נמוכה יותר פוחתת הרעילות. לאבץ ותרכובותיו קיימת רעילות אקוטית וכרונית לחיים הימיים במים מזוהמים.

Fulica atra)) אגמית מצויה, שכיחה בעונת החורף במאגרי מים, בריכות דגים ושלוליות חורף החל מספטמבר, בעיקר בחודשים נובמבר-דצמבר ונודדת צפונה בפברואר. גופה רחב, זנבה קצר, כנפיה רחבות וקצרות. צבע נוצות הגוף של הזכרים והנקבות, ללא הבדל בחילופי העונות, הוא אפור. הראש ברובו שחור פרט למצח הלבן. המקור לבן והעיניים אדומות. בעלת קרומי שחייה לאורך שלוש מאצבעותיה הקדמיות, מרבה לצלול. כפות רגליה מותאמות גם להליכה. חברותית, מתנהלת בלהקה, ניזונה בעיקר מהצומח אך גם מהחי (חרקים, תולעים ודגים קטנים), מטילה 6-10 ביצים במשך 1-3 ימים, הדגירה משותפת עד 24 יום.

נחפר בעמק יזרעאל, שטחו 4,500 דונם, ממוקם על נתיב הערוץ של נחל קישון בסמוך למושב כפר ברוך. שימש כאגם מלאכותי משנת 1953 לאגירת מי שיטפונות. האגם יובש בשנות ה-90 משום שגרם להמלחת השטחים החקלאיים ולשינוי שלילי במפלס מי התהום. כיום פעיל בחלק מהשטח "מאגר צד" בתפעול חברת "מקורות", כחלק מפרויקט ההשקיה בקולחים בעמק יזרעאל. שטח המאגר שיובש משמש בית גידול למגוון חיות וצמחים, ובעיקר לעופות מים. כיום שוקדים על שיקומו לפארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי תוך שמירה על תפקודו כמווסת זרימה ושיטפונות.

שטח ההיקוות של אגן נחל הקישון הינו השני בגודלו מנחלי החוף, ומשתרע על שטח של כ-1,100 קמ"ר. יובליו העיקריים של נחל הקישון הינם: גדורה, מזרע, ציפורי, השופט, קיני, עדשים ובית לחם.

.U.F – שיטה לסינון מים בדומה לאוסמוזה הפוכה (המשמשת להתפלת מים) אך נחשבת כסינון משיקי ((crossflow. חלקיקים כגון שמנים, פרוטאינים, זיהומים מיקרוביולוגיים, קולואידים ומולקולות אורגניות מופרדים מהנוזלים באמצעות לחץ דיפרנציאלי נמוך ומלחים מומסים ומולקולות קטנות החודרות את הממברנה. ההפרדה מבוצעת בטווח של 20-1,000 אנגסטרם.

שיטה להפרדת רכיבי יונים מנוזלים. שיטה זו מרחיקה גם תרכובות אורגניות מסיסות וחלקיקים שאינם מסיסים כולל ברי- חיים. פעולת הסינון מבוססת על תופעת האוסמוזה המוכרת מתחום הביולוגיה, ומבוצעת במהופך על ידי הפעלת לחץ חיצוני ושימוש בממברנה חדירה למחצה. הלחץ החיצוני מתגבר על הפרש הלחצים האוסמוטי של התמיסות, והמים נאלצים לעבור דרך מחיצת הממברנה, ללא החלקיקים והתרכובות האורגניות.

העשרת גוף המים ממקורות שאינם מהטבע בחומרים מזינים. מצב של ייצור ראשוני מוגבר המתבטא בפריחת אצות, עלייה בריכוז החומר האורגני במים, עכירות המים וירידה בריכוז החמצן המומס בגוף המים.

מספק מענה לכ-100,000 מק"י שפכים (ביוב ותעשייה), כ-36 מלמ"ש (מעודכן לשנת 2013), הנאספים ומטופלים מאזור חיפה רבתי ואזורי הסביבה בשטח המשתרע על מאה קמ"ר (700,000 נפש). המכון מבצע תהליכי טיהור ביולוגיים. שפכים שטופלו מועברים להשקיה חקלאית בעמק יזרעאל (השבה של כ-97% מהשפכים, נכון לשנת 2013).

איכות מי הנחל נמדדת באמצעות פרמטרים כימיים וביולוגיים. ככל שאיכות המים טובה יותר כך יכולה להתקיים מערכת אקולוגית יציבה ומגוונת יותר בנחל. מטרתה של רשות נחל קישון היא להחזיר עטרה ליושנה, ולהחזיר את הנחל למצב שבו יוכל לקיים מערכת אקולוגית בריאה ללא הפרעות קולחי תעשייה. זה מתאפשר הודות לתקן לאיכות מי נחל הקישון, הקובע את סף המדדים הכימיים של מי הנחל.

מצב בו נמצאת חריגה מאיכות המים הקבועה בתקנות. חריגה זו עלולה לסכן את בריאות האדם, החי והצומח כאשר היא נמצאת במקורות מים.

צמח מים הנחשב כמין פולש. הובא לארץ כצמח נוי לאקווריומים וככל הנראה פלש למערכת הטבעית בעקבות פעילות אדם. הצמח רב שנתי, עליו נוצתיים, צומח במים וקצוות עליו בולטים מעל פני המים. שורשיו אוחזים בקרקע. הצמח יוצר מוקדים צפופים הדוחקים מיני צמחים מקומיים ואף משנה את ההרכב הפיזי והכימי של המים בהם הוא מתקיים, ולכן נחשב כ'משנה סביבה'.
יש להבדילו מאלף-עלה משובל אשר הינו מין מקומי ובסכנת הכחדה בישראל.

N)-NH3) תרכובת חסרת צבע ובעלת ריח חריף. כימיקל תעשייתי נפוץ. הגז מסיס במים ומשמש בעיקר כחומר גלם בתעשייה ביולוגית וכימית, ומוכר גם כחומר מקרר במתקנים תעשייתיים. אמוניה הינה גם תוצר אורגני של פעילות חיידקים. מהווה חומר הזנה לצמחי מים ואצות. בסביבה מיימית, אמוניה נמצאת בשיווי משקל בין הצורה הבלתי מיוננת ליון האמוניום (NH3-NH4+) כאשר שיווי המשקל תלוי חומציות וטמפ': ב-pH נמוך מצוי יון האמוניום (NH4+). ב-pH בסיסי שיווי המשקל נוטה לכיוון האמוניה ((NH3. הפרקציה הבלתי מיוננת ((NH3 רעילה לבעלי חיים.

ביטוי להעדר חמצן מומס בגוף המים. הוגדר כריכוז הקטן מ- 0.2 מג"ל (Zimmerman & Canuel 2000).

אנפתיים (Ardeidae) הם משפחה של עופות מים.
אנפת הלילה פעילה בעיקר בשעות הלילה. ניזונה מדגים ודו-חיים, מכרסמים, גוזלים, חרקים ולעתים צמחים. חיה במושבות גדולות שבהן מגוון מינים של אנפות, אך צדה לבדה. מטילה 3-5 ביצים סמוך להזדווגות, הדגירה משותפת עד 25 יום. מצויה באזור חדרה וצפונה בסמוך לברכות דגים, מגיעה לארץ בספטמבר-אוקטובר. אורכה 62 ס"מ, משקלה 800-550 גרם. צווארה קצר, צבעה לבן-אפור-שחור, מקורה שחור, רגליה בגוון צהוב ועל ראשה נוצות ארוכות לבנות.
אנפת הבקר צבעה לבן, מקורה צהוב ורגליה כהות. אורכה 46-56 ס"מ, משקלה 300-600 גרם. ניזונה בעיקר מדגים קטנים, דו-חיים וחרקים. נמצאת ברוב שעות היום סמוך לעדרי בקר וצאן, משום שאלה מעודדים את יציאתם של בעלי חיים קטנים ממרבצם. חיה בלהקות. במהלך הרבייה נראה חילוף נוצות חלקי: נוצות הגב, החזה והראש מקבלות כתמים בצבע חום, הרגליים והמקור הופכים כתומים-אדומים. אנפת הבקר היא מין מוגן. מטילה 2-4 ביצים אחת ליומיים, הדגירה משותפת עד 22 יום.

שקע בקרקעית הנחל ובו זורמים המים. האפיק יכול להיות איתן או אכזב. גבולותיו הם הקרקעית ושתי הגדות, והוא נוצר באמצעות בליה מתמדת כתוצאה מזרימת מים.

אזור במורד הנחל המלוח, לא רחוק משפכו לים, שם הוא מושפע מתהליכי הגאות והשפל. האפנדיקס מאופיין בקרקע חולית מעורבת עם חרסית במליחות גבוהה ומהווה שארית ממלחת הקישון הקדומה שאפיינה את מורד הקישון בעבר. בית גידול המלחה הינו בסכנת הכחדה בישראל, בשל פיתוח אזור החוף ובעבר ניתן היה למצאו במוצאי נחלי החוף לים. כיום חוץ מהאפנדיקס בקישון ומלחת הנעמן, לא נותרו עוד מלחות חוף בארצנו. בשל הרכב הקרקע המיוחד, מתקיימת באפנדיקס חברת צומח מעורבת של חוף הים ושל מלחה העמידה למליחות בקרקע וכוללת עשרות מינים יחודיים בדרגות נדירות שונות. האפנדיקס מציין גם את תוואי הנחל הקדום, שהוסת לכיוון צפון לצרכי פיתוח וניקוז.

תורת הסביבה, ענף בתחום מדעי החיים העוסק בהשפעות ההדדיות שמתקיימות בין אורגניזמים (יצורים חיים), בינם לבין עצמם ובינם לבין תנאי הסביבה, כלומר בית הגידול. המונח אקולוגיה מקושר כיום לשימור טבע ואיכות הסביבה.

בדיקה המגדירה נוכחות חיידקים המציינים כי קיים גורם מזהם במים. בהקשר של נחל קישון מרבית הזיהומים הם משפכים סניטריים. התוצאות נמדדות בספירת תאים כללית במ"ל נוזל אחד, ספירת קוליפורמים צואתיים במאה מ"ל או בדיקת נוכחות של חיידקים ספציפיים נוספים בהתאם לצורך.

רשות נחל קישון אחראית על פיקוח על המפעלים לגדות נחל הקישון. המפעלים מחויבים בדיווח איכות הקולחים אחת לחודש, על פי היתר ההזרמה שניתן להם. רשות נחל קישון מבצעת בדיקות פתע לאיכות הקולחים במפעלים המהוות בדיקות נגדיות לתוצאות המדווחות על ידי המפעלים.

חברת בז"ן (בתי זיקוק לנפט בע"מ), נקראה בעבר 'בתי זיקוק חיפה'. מגוון מוצריה משמשים לתעשייה הפטרוכימית, כמו כן מיוצרים גם שמנים בסיסיים, שעווה וחומרים ארומטיים.

חומר ביולוגי שמקורו בחומר חי או יצורים חיים; צמחים, בעלי חיים, חיידקים. לרוב ביומסה נמדדת ביחידות של משקל ליחידת שטח.

עופות ביצה ממשפחת החרטומניים המצויים במקווי מים רדודים וביצות. אורכן 20-30 ס"מ, מופע נוצות אפור-חום-לבן. הביצניות חורפות וחולפות בארץ, ניזונות בעיקר מרכיכות, סרטנים, תולעים וחרקי מים. מופיעות ביחידים או בקבוצות. בארץ נצפו תשעה מינים.

(Habitat) כל התנאים הקיימים בסביבת המחייה של האורגניזם הכולל את המרחב הפיזי, הגורמים הקבועים והמשתנים ביוטיים ואביוטיים. בית גידול משפיע על תפוצת האורגניזם ועל התנהלותו.

מין ברווז מסדרת האווזאים, מהנפוצים בעולם. מצוי בסמוך למקורות מים ולאדמה פוריה, ניזון מחסרי חוליות וצומח. בארץ ניתן למצוא ברכיות לאורך הירקון, בשבע טחנות ובעמק החולה. ממוצע אורכה 58 ס"מ וממוצע משקלה כק"ג. הזכר מאופיין בראש בצבע ירוק, בקולר לבן ובחזה חום, והנקבה מאופיינת בצבע אפור-חום, לשניהם רגליים בצבע כתום, המקור שטוח ורחב. מתנהלות בלהקות. זמן דגירה 28 יום.

(Leersia hexandra) מין צומח בסכנת הכחדה בישראל. דגן רב שנתי ממשפחת הדגניים, הצומח לגדות נחלים. קרוב משפחה של האורז התרבותי. נמצא בבריכת מעיין אלרואי באזור נחל קישון ובאזור בקעת החולה. יכול להגיע ל-85 ס"מ גובה וגדל במקבצים צפופים. פורח בקיץ מחודש יוני ועד חודש ספטמבר בפריחה סגולה. נראה כדשא גבוה.

מפעל הפעיל משנת 1974. מוכר גם בשמו הקודם: גדות תעשיות פטרוכימיה בע"מ. החברה עוסקת בייצור תוספי מזון וכימיקלים המיועדים לתעשיות המזון, מוצרי טואלטיקה, מוצרים דטרגנטים ותוספי בריאות.

מפעל גדיב תעשיות פטרוכימיה נוסד בשנת 1974, ונרכש על ידי חברת בז"ן (בתי זיקוק לנפט בע"מ) בשנת 1994. כיום זהו המפעל היחיד בישראל המייצר חומרי גלם הנגזרים מטבעות ארומטיות , ונותן מענה למוצרי ביניים המשמשים כחומר גלם ליצירת פולימרים מתוחכמים.

אחת מנקודת הדיגום של מי נחל קישון הממוקמת על גשר שאינו מאפשר מעבר של מי ים למעלה הנחל (בימים כתיקונם). נקודה זו מייצגת את המעבר בין מעלה הנחל למורדו, היכן שמימיו של הנחל הופכים ממתוקים למלוחים יותר, בהשפעת מי הים. מעבר לנקודה זו מתערבבים מי הנחל ומי הים, ומתבצעת החלפת מים קבועה עקב מצבי גאות ושפל.

גשר בשכונת קריית חרושת בקריית טבעון החוצה את נחל קישון. הגשר הוקם בשנת 1936 על ידי הבריטים, נפגע מהצפות חוזרות ונשנות של הנחל ומפגעי מזג האוויר, ושופץ על ידי רשות נחל קישון והמועצה המקומית קריית טבעון במסגרת שדרוג סביבת הנחל ושיקומו.

איסוף דגימה בודדת ממאגר מים באמצעות מכשיר או באופן ידני. הדגימה מייצגת את מצב המים בזמן הנתון שבו היא נלקחה בלבד. דגימת חטף נאספת על ידי דוגם מוסמך ומועברת לבדיקת מעבדה בתנאים סטריליים בהתאם לתקנות 'בריאות העם' (איכותם התברואתית של מי השתייה ומתקני מי השתייה), בהתאם לדרישות משרד הבריאות והרשות להסמכת המעבדות.

ניטריפיקציה (Nitrification), או חינקון, היא תגובה כימית שבמהלכה הופך חנקן מחוזר למחומצן. בתהליך דה-ניטריפיקציה (Denitrification) הופך חנקן מחומצן לאטמוספרי- מפורקים יוני ניטראט, ומשוחרר חנקן אטמוספרי. התהליך מבוצע על ידי חיידקים וגורם להידלדלות מאגר החנקן בקרקע או במים.

Urochloa mutica)) מוכר גם בשמו: נסמנית קיפחת. מין צומח הנמצא בסכנת הכחדה בישראל. עשב רב שנתי השייך למשפחת הדגניים, יכול להגיע לגובה של 180 ס"מ. מצוי בברכת מעיין אלרואי באזור נחל קישון. השיבוליות קירחות והתפרחת מורכבת מאשכולות מאורכים ומפושקים. צבע הפריחה ירוק.

(Detergent) תערובת של חומרים או חומר בודד המשמשים לניקוי. באמצעות חומרים 'פעילי שטח' הקיימים בהם. חומרים אלה מקטינים את מתח הפנים של השכבה המצויה בין המים לבין שכבת השומן בלכלוך, כך השומן נמס ונשטף במים. בדטרגנטים מצויים גם חומרים המנטרלים את קשיות המים, ובכך מגבירים את פעולת החומרים 'פעילי השטח'. החומרים המנטרלים נדרשים בשל המים ה'קשים' האופיניים לארץ, הגדושים במלחי סידן ומגנזיום.

השלב המרכזי והראשון המבוצע לצורך בדיקת איכות מים, קרקע או אוויר. היקף תכנית הדיגום תלוי במקור המים, בסוג המים ובמטרת הדיגום.

מפעל הפעיל משנת 1964. החברה עוסקת בערבוב דשנים והכנתם לענפי חקלאות ותעשיה. בנוסף, החברה מובילה ומפיצה את המוצרים ברחבי הארץ.

(pH) ערך המתייחס לרמת החומציות בתמיסה מימית. מבוסס על ריכוז יוני ההידרוניום Hydronium)) הקיימים בתמיסה. ערך ההגבה נע בין 0-14, כאשר התחום בין 0-7 הינו חומצי, 7-14 בסיסי. הערך 7 מתייחס לרמת חומציות הקיימת במים מזוקקים או בכל תמיסה אחרת ונחשב ניטרלי. בתמיסה ניטרלית, ריכוז יוני ההידרוניום והידרוקסיל שווה. קיימים גורמים שונים המשפיעים על ההגבה, כמו כמות סידן , כמות הגשם, המסה חוזרת של מזהמים מהאוויר ועוד.

ביטוי לירידה בריכוז החמצן המומס בגוף המים אל מתחת ל- 2 מג"ל (Dauer et al 1992). התופעה עלולה לגרום לתמותת בע"ח שוכני קרקעית, שינויי התנהגות, ירידה בקצב הגידול ומאזן חברת בעלי החיים.

תהליך החזרת מיני צמחים ובעלי חיים לבית הגידול הטבעי שלהם, ממנו נעלמו. בתהליך זה נלקחים בחשבון הפער בין האקלים, תנאי השטח וממשק המים בעבר, לבין הזמן בו מבוצעת השבת המינים. תהליך ההשבה מלווה במיגון המינים המושבים במידת הצורך ובמעקב צמוד אחר הצלחתו ומידת התבססות המינים המושבים.

תקן סביבתי שנקבע עבור מי נחל הקישון באמצעות ועדה בין משרדית. התקן מכיל פרמטרים כגון חומרי הזנה, מדדי עומס אורגני, מתכות כבדות וחומרים רעילים וקובע ערכי סף להימצאותם במי הנחל. התקן אומץ ע"י המשרד להגנה"ס.

Vanadium)) יסוד כימי. מולקולות החומר רעילות, במיוחד בדרגת חמצון גבוהה ושאיפתן עלולה לגרום לסרטן הריאות. מתכת גמישה בצבע לבן בעלת עמידות נגד קורוזיה וחומציות, משמשת בעיקר כתוסף פלדה וסגסוגת ברזל. קיים בטבע באנזימים בחיידקים, שהופכים חנקן אטמוספירי לתרכובת חנקן.. הונדיום נמצא ב-65 מינרלים, אך אינו מופיע בצורתו החופשית בטבע. חשוב לציין כי לצד רעילותו, נמצאו תרכובות ונדיום שיכולות לסייע למחלת הסוכרת.

ועדה בין משרדית שמונתה על ידי השר להגנת הסביבה, ובה נציגים מהמשרדים הבאים: בריאות, ביטחון, תמ"ת, תיירות ותחבורה, חקלאות, הגנת הסביבה וחבר המשמש כנציג הציבור בהתאם לחוק ייצוג גופים ציבוריים בנושאים הקשורים לשמירת איכות הסביבה. הוועדה אחראית על אישור או דחיית בקשות להיתר הזרמה של שפכים לים ועל הגדרת תנאים לאישור. כל עניין נידון לגופו בהתאם לפרטים נדרשים המוצגים בפניה. בהקשר של נחל קישון, הועדה מחייבת את המפעלים להגיע קרוב ככל הניתן לערכי ועדת ענבר עבור מים להזרמה לנחלים.

ועדה שמונתה על ידי מנהל רשות המים ובה נציגים מהמשרדים הבאים: הגנת הסביבה, רשות המים, הבריאות ולשכות משפטיות של כל אחד מהמשרדים. מרכז הוועדה הוא סגן מנהל רשות המים המשמש כיו"ר. תפקיד הוועדה הוא לייעץ לאחר בחינת בקשות לצווי הרשאה להיתר או לסירוב הבקשה. מבקש הצו זכאי להצגת דבריו מול הוועדה לאחר שעמד בתנאי הסף, הכוללים בין היתר מפרט לגבי מועדי ההזרמה, אופן ההזרמה, מיקום, כמויות ואיכותם של השפכים ושל מי הנחל בנקודה המצוינת. לשימוע מזומנים גם גורמים רלוונטיים בהתאם לנדרש. ריכוז פעילות הוועדה נמצא באחריות המשרד להגנת הסביבה וכולל גיבוש תוכן הצו, התנאים וכן מעקב ובקרה לאחר אישור הצו.

( (Phosphorusזרחן, יסוד כימי אל-מתכתי המשמש מינרל חשוב בגוף האדם ביצירת מבנים וכחלק מתרכובות אנרגיה הקיימות בגוף. זרחה הוא יון בעל אטום זרחן וארבעה אטומי חמצן. הזרחה הוא גם שם כולל לתרכובות המכילות את יון הזרחן ונקשר למושגים הכוללים מלחים של חומצה זרחתית. הזרחן משמש כחומר דשן בחקלאות, ומצוי גם בשפכים עירוניים.
זרחן כללי P1
חומר הזנה (נוטריאנט) לצמחי מים ואצות. בריכוזים גבוהים תורם להתפתחות תנאי איאוטרופיקציה בגוף המים.

(Alectoris) עוף ממשפחת הפסיוניים. מתנהלת בלהקות של עד 20 פרטים, ונפרדת לזוגות במהלך עונת הדגירה. חוגלת הסלעים (Alectoris chukar) היא המין המצוי בישראל ונפוץ במרכז הארץ ובצפונה. אורכה 32-35 ס"מ, משקלה עד 500 גרם, גבה תכול-אפור בשילוב חום, בטנה בגווני חום-אדום, כנפיה מעוטרות בפסים שחורים ולגרונה סינר בצבע קרם-לבן המכותר במסגרת שחורה. מקורה ורגליה אדומים. ניזונה בעיקר מהצומח אך גם מהחי (תולעים וחרקים). מטילה 6-15 ביצים לאחר דגירה של 24 ימים. במקרה של הטלה כפולה, בזו אחר זו, דוגר הזכר ולאחר מכן דוגרת הנקבה. בעבר ניצודה תחת היתר ומשנת 2000 נאסר ציד החוגלות בישראל.

(Zannichellia palustris) צמח מים ממשפחת החוטיתיים המתקיים בנחלים ובביצות, במים מתוקים או מלוחים מעט. הצמח כולו טבול במים, עליו דמויי סרגל ברוחב 0.5-2 מ"מ, חסר עלי כותרת. נפוץ בבקעת החולה ובחוף הכרמל. עונת פריחה: מרץ-מאי.

כימיקלים המשמשים לצורכי הדברת מזיקים, באמצעות התערבות בתהליך החיים של האורגניזם החי.
קיימים כמה סוגים של חומרי הדברה הנבדלים בצורת החדירה:
• רעל קיבה הנקלט בגופו של החי לאחר אכילתו.
• רעל מגע הפועל לאחר מגע ישיר של המזיק בחומר.
• רעל סיסטמי החודר אל הצמח שמהווה את מזון המזיק, ללא פגיעה בצמח אלא רק במזיק (על פי רוב חרק). רעל זה נקרא לפעמים רעל קיבה משום שהוא פועל לאחר שהגיע למערכת העיכול של המזיק.
• רעל עישון שמופץ על ידי עשן או אדים וחודר באמצעות פתחי הנשימה, שריון החרק וקליפות הביצים.

יסודות כימיים ותרכובות כימיות הנחשבים חיוניים להתקיימות כל יצור חי ולגדילתו התקינה. תפקידם העיקרי הוא לשמש אבני בנייה לגוף ולייצר אנרגיה. קיימים שני סוגים של נוטריינטים:
• קבוצת המאקרונוטריינטים- חמצן, זרחן, פחמן, חנקן, גופרית ומימן הנדרשים בכמות גדולה על ידי היצור החי.
• קבוצת המיקרונוטריינטים- חומרי ההזנה הנדרשים בכמות מזערית יחסית, כוויטמינים ומינרלים.

קוליפורמים הנם קבוצת חיידקים המצויים הן בסביבה והן בצואת בעלי חיים בעלי דם חם. נוכחותם מעידה על המצאות גורמים פטוגניים בגוף המים. קבוצת הקולי הצואתי הנה חלק מכלל הקוליפורמים ונוכחותה מעידה על נוכחות צואה או שפכים ממקור סניטרי בגוף המים.

משנת 2010 מקיימת רשות נחל הקישון מערך חינוך סביבתי בשיתוף משרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע חיפה. פעילות החינוך הסביבתי נערכת בין היתר במערכת החינוך הפורמלית, בבתי ספר יסודיים, חטה"ב ותיכונים ואף בחינוך לגיל הרך, במגזר היהודי והערבי כאחד. הפעילות כוללת הרצאות המלוות בהפעלות חוץ ופנים כיתתיות, בנושא נחל הקישון ותהליך שיקומו. מטרת ההרצאות להביא לידי התלמידים ידע היסטורי אודות הקישון, לעורר מודעות בקרבם להיבטים הסביבתיים של שיקום נחלים בכלל ונחל קישון בפרט. בתום כל שנה"ל מתקיימים ימי שיא בדגש על מנהיגות קהילתית להסברה ועידוד תושבי האזור לטייל בפארקים ובשבילים לאורך הנחל.

בשנת 1966 ייסדה ממשלת ישראל את חברת חיפה כימיקלים. החברה עברה לבעלות פרטית החל משנת 1989. חיפה כימיקלים פועלת בחמש יבשות ובעלת שני מפעלי ייצור בארץ. החברה מייצרת חצי מיליון טון חנקת אשלגן- ייצור שנתי משולב, ומייצרת בעיקר דשנים נטולי כלור ונתרן, מלחי מזון, חנקת אשלגן לתחנות תרמו-סולאריות, חומצה זרחתית בדרגה טכנית ומלחי זרחן.

קיום חמצן מומס בגוף המים חיוני לפעילות הביולוגית הרצויה במערכת האקולוגית. ריכוזי חמצן נמוכים מגבילים פעילות ביולוגית איירובית וגורמים אף להעלמות מיני חי וצומח ולהתפתחות מערכת אקולוגית אנאיירובית. ריכוז חמצן מעל לרוויה מעיד על פעילות פוטוסינטטית אינטנסיבית.

צורון חנקן המהווה חומר הזנה לצמחי מים ואצות. בריכוזים גבוהים, תורם להתפתחות תנאי איאוטרופיקציה בגוף המים. וכן ידוע כבעל רעילות לשוכני מים. הפרקציה הבלתי מיוננת- אמוניה- NH3 (ריכוזה תלוי בעיקר בהגבה ובטמפרטורה) הינה רעילה ביותר למאכלסי מים.

מהווה את סך כל צורוני החנקן (חנקן אמוניאקלי, אורגני, חנקה וחנקית). החנקן מהווה חומר הזנה (נוטריאנט). טבריכוזים גבוהים תורם להתפתחות תנאי איאוטרופיקציה בגוף המים.

קבוצת בעלי חיים נטולי עמוד שדרה, כגון חרקים, רכיכות, עכבישים וסרטנים. מרבית היצורים המתקיימים בים הם חסרי חוליות (חלזונות, אלמוגים, צדפות) למעט דגים. 97% מכלל המינים בממלכת החי נכללים בקבוצת חסרי החוליות, כאשר 75% הינם מינים המשתייכים למערכת פרוקי הרגליים (גופם מחולק לחוליות והם בעלי שלד חיצוני).

יחידת מיון של יצורים, כגון: מין, סוג, משפחה וכו'.

מדד לרמת הייצור הראשוני בגוף המים, מעיד על התפתחות אוכלוסיית אצות מיקרוסקופיות. בד"כ מהווה מדד להעשרת גוף המים בחומרים מזינים ותנאי איאוטרופיקציה.

ריכוז יוני הכלור הינו אחד המדדים נפוצים למליחות מים. המליחות הינה אחד הגורמים הקובעים את הרכב ועושר מיני מאכלסי המים. ככל שהמליחות במי הנחל עולה, קטן עושר המינים.

ריכוז החומרים האורגנים המומסים במים. מהווה מדד לכלל הזיהום האורגני.

מושבה המהווה אזור קינון, לפעמים של כמה מיני עופות. בנחל קישון, באזור שפך נחל סעדיה (בתחומי נמל חיפה), נצפות אנפות ממינים שונים בעצי החורשה, ואליהן חובר המגלן החום הנדיר. המושבה משמשת בסיס שממנו יוצאים העופות לשחר אחר מזון ואליו חוזרים לעת ערב. רשות נחל הקישון מציבה לה למטרה לשמור על אזורי קינון ממשיים ופוטנציאליים במרחבי הנחל מפני פגיעה או עבודות פיתוח ומבצעת סקרים למעקב אחר מספר והרכב המינים במושבות הקינון מידי שנה.

קבוצה הכוללת יסודות שונים המצויים בטבע, וחלקם אף דרושים לפעילות ביולוגית תקינה, אך בריכוזים נמוכים ביותר. מעבר לריכוזים החיוניים הנ"ל, מתכות אלו רעילות ביותר.

חנקה, צורון חנקן המהווה חומר הזנה ותורם לתהליך איאוטרופיקציה בגופי מים. במי הנחל, מקורו הן ממקורות תעשייתיים והן משימושי חקלאות. נמדד ביחידות מג"ל כ- N.

חנקית, צורון חנקן אשר הנוצר לרוב כחלק מתהליך דהניטריפיקציה ואינו יציב בתנאים סטנדרטיים. נמדד ביחידות מג"ל כ- N.

כלל גופרית מחוזרת, מהווה תוצר של פעילות אנאיירובית המעידה על חוסר חמצן חריף. מעבר לעדות על הפסקת הפעילות האיירובית, מהווה הגופרית המחוזרת חומר רעיל ביותר למאכלסי מים. כמו כן, נוכחות מימן גופריתי יוצרת מטרד בשל ריחו הדוחה.

מדד לחומציות/בסיסיות המים. סטיית ערך ההגבה מהתחום הקרוב לניטרלי (7.0) יכולה להעיד על זיהום מעשה ידי אדם או על תופעות אחרות לא שגרתיות כגון פריחת אצות.

תרכובת חנקן נמדדות במעבדה באמצעות צורונים: ניטריט (NO2-) וניטראט (NO3-) מהווים את הפרקציה האנאורגנית, וחנקן אורגני המבוטא כקלדהל, וכולל בתוכו אמוניה (NH4+).
החנקן (Nitrogen) יסוד כימי נפוץ, במצבו הגזי חסר ריח, צבע וטעם. מהווה חלק ניכר מפסולת בעלי החיים, ומצוי ברובו בשתן . זבל כימי ודשנים המכילים חנקן מהווים גורם מזהם במקווי מים ובנהרות.
הניטריט והניטראט המצויים במים הם תוצרי פירוק של חומרים אורגניים חנקניים, המתבצע על ידי בקטריות במים ובקרקע. הניטריט מורכב מאטום חנקן ושתי אטומי חמצן. חמצון נוסף של המולקולה הופך אותה לניטראט. תהליכים עוקבים אלה מהווים חלק מהניטריפיקציה, ההופכת אמוניה לניטראט. תרכובות אלו קיימות גם בדשנים, בשפכים ביתיים, באתרי פסולת מוצקה וכתוצר לוואי של ריקבון הצומח והחי. החנקה (ניטראט) עלולה ליצור תרכובות הידועות כמסרטנות בבעלי חיים במפגש עם חומצות אמיניות הקיימות בגוף.
אמוניה היא תרכובת של חנקן עם מימן, ומשמשת כאחד הכימיקלים התעשייתיים הנפוצים בעולם כחומר גלם בתעשייה הכימית והביולוגית. אמוניה רעילה לחי ולצומח. עיקר שימושה בארץ הוא לייצור דשן, ומעט ממנה, בהיקף יחסי, מיועד לייצור חומצה חנקתית, ניילון, חומרי נפץ, קירור, תרופות ועוד. האמוניה המיובאת לארץ עוברת דרך מסוף הכימיקלים בנמל הקישון שבמפרץ חיפה.

מדד לעומס אורגני ומעיד על פוטנציאל צריכת החמצן במים כתוצאה מפעילות מיקרוביאלית.ריכוז צח"ב העולה על ערכים טבעיים (בד"כ מעל 5 מג"ל) מעיד על זיהום.

בדיקה המודדת את ריכוזם של כלל החומרים האורגנים במים. במהלך הבדיקה מתבצע חמצון כימי של כל החומרים האורגניים (גם החומרים שאינם פריקים ביולוגית) המצויים במים לצורך קביעת ריכוזם.

ערך ציין השלמות הביולוגית היחסית, ציין "בריאות הנחל" על פי מכלול מדדים ביוטיים (גזית והרשקוביץ).

בנזן, טולואן, אתיל בנזן וקסילן. חומרים אלה הינם תרכובות אורגניות טבעתיות שמקורן העיקרי הוא מתזקיקי נפט ורעילותם גבוהה לבעלי חיים וצמחים. בטבע חומרים אלה נדירים ולכן נוכחותם בסביבה מעידה על זיהום.

קבוצת תרכובות פחממנים פוליציקליים ארומטיים. קבוצה הכוללת מעל מאה חומרים שונים שמקורם בעיקר משריפת תוצרי פחם ודלקים למיניהם, כמו גם חומרים אורגניים אחרים. חלקם אובחנו כגורמים מסרטנים (U.S Department of health & human services, sep. 1996).

PFAS- הינם קבוצת כימיקלים המיוצרים באופן סינתטי המשמשים את התעשייה, בין היתר כחומרים דוחי מים ופעילי שטח. מלבד בתעשייה, ניתן למצוא תרכובות אלו בחומרי מעכבי בעירה ובקולחים סניטרים עירוניים.

הכימיקליים נחשבים כיציבים במיוחד וכמעט אינם מתפרקים, ועל כן נוטים להצטבר לאורך זמן ברקמות בע"ח ובני אדם. בשנים האחרונות נמצאו תרכובות אלו במקורות מים ובמערכות אספקת מי שתייה. מחקרים בין לאומיים הראו את הסיכון הטמון בהם בהקשרים בריאותיים רבים ובהם סרטן, תחלואת לב וכבד, פגיעה בבלוטת התריס, מומים מולדים ונזקים למערכת החיסון.

קבוצת תרכובות אורגניות חצי נדיפות. התרכובות הנן בעלות לחץ אדים גבוה יותר מתרכובות נדיפות ולכן נשארות במדיה המימית לאורך זמן גבוה יותר. קבוצת חומרים זו סווגה ברשימת המזהמים העיקריים של ה- USEPA.