תקציר תכנית אב -

רקע

נחל הקישון הוא אחד הנחלים הגדולים והחשובים בישראל ובין המורכבים שבהם. שטח אגן הניקוז שלו הינו השני בגודלו מנחלי החוף, כ-1,100 קמ"ר. הנחל איתן לרוב אורכו. הוא זורם מג'נין בצפון השומרון, לאורך כ-70 ק"מ, דרך עמק יזרעאל, מפער הקישון (המעבר הצר בין הכרמל לגבעות אלונים-שפרעם) ועמק זבולון, עד יציאתו לים במפרץ חיפה. רשות הנחל מופקדת על 25 הק"מ התחתונים של הנחל ועל אחד מיובליו החשובים – נחל הגדורה. תחום זה של נחל הקישון משלב בתוכו קטעי נחל בעלי אופי מגוון. מעלה הנחל הינו קטע טבעי, חי ונקי ברובו, בעל ערכי טבע, נוף, היסטוריה ומורשת שאינם מוכרים לציבור הרחב. לאורך כשבעה ק"מ במורד הנחל (מכניסת נחל ציפורי ועד לים) סובל הקישון מזה עשרות שנים מזיהום כבד, תעשייתי וסניטרי כאחד, שהביא למותה של המערכת האקולוגית הטבעית ולהפיכת הערוץ לתעלת שפכים פתוחה הזורמת למפרץ חיפה ופוגעת גם בו. קטע זה של הנחל הוא שהניע את תהליך הקמת הרשות ואת העבודה לשיקום הנחל. בחלק מקטעי הנחל קיימות תוכניות פיתוח. רחבות היקף, בעיקר של כבישים, מחלפים ותשתיות אחרות.

המורכבות של מערכת נחל הקישון, הרבה מעבר לכל נחל אחר בישראל, מהווה את האתגר המרכזי של התכנית לשיקום הנחל והמרחב לאורכו. בניסיון לנצל את הפוטנציאל הקיים בקישון ובמרחב לאורכו ולפתור את הבעיות החמורות אליהן נקלע הנחל, יזמה רשות נחל הקישון הכנת תכנית אב זו. התכנית היא רב-תחומית, כוללת וארוכת טווח. תכנית האב לנחל הקישון מגדירה את המדיניות לשיקום, שימור ופיתוח נחל הקישון ונחל הגדורה והמרחב לאורכם ואת האמצעים ליישום מדיניות זו.

הבעיות והפוטנציאלים בנחל הקישון ובנחל הגדורה

נחל הקישון בעיות במורד הנחל מיגוון בעיות בעוצמה גבוהה:

זיהום תעשייתי וסניטרי כבד של מי הנחל וגורמי סיכון וזיהום סביבתי במפרץ חיפה
סכנת הצפות
מערכת אקולוגית פגועה מאוד בנחל ובסביבותיו
שטחים פתוחים ההולכים ונבנים ושימושי קרקע בעייתיים עם דופן בינוי ירודה לכיוון מרחב הנחל
מורכבות רבה, עם ריבוי גופים, רשויות ואינטרסים תכנון והקמת תשתיות ארציות ומקומיות מסוגים שונים, יחד עם ריבוי יוזמות – כל אלה ללא התחשבות בנחל

בעיות במעלה הנחל (קטע המעלה המצוי בתחום רשות הנחל מתל קשיש ועד לכניסת נחל ציפורי):

מיגוון בעיות בעוצמה נמוכה יחסית
מחסור במים בנחל
מליחות גבוהה וזיהום דיפוזי ממקורות רבים המפוזרים על פני כל אגן הניקוז הגדול

לצד הבעיות הקשות ניתן לזהות גם הזדמנויות ופוטנציאלים:

רשות נחל פעילה ובעלת סמכויות, שיתוף פעולה טוב בין הגורמים השונים המשפיעים על זיהום ושיקום הנחל
קלים ציבורי ותיכנוני" אשר עשוי לסייע ליצירת דינמיקה חיובית לשיקום הנחל"
מספר מוגבל של מקורות זיהום מוגדרים ומזוהים במורד
אפיק נחל רחב ומרשים במורד
זרימת מים קבועה לרוב אורך הנחל
מיגוון ערכי טבע ונוף אטרקטיביים
שטחים פתוחים לאורך הנחל
שטחים המיועדים לבנייה לאורך המורד אשר טרם נבנו ומאפשרים בשל זאת יצירת דופן בינוי איכותית (WATERFRONT)
פארקים שכבר פותחו לאורך הנחל
אוכלוסיה גדולה לאורך הנחל הסובלת ממחסור בשטחי פנאי ונופש

נחל הגדורה

נחל הגדורה הינו יובל של נחל הקישון הכלול בתחום רשות הנחל. לאחר שתיחפר תעלת ניקוז נוספת לאורך תוואי כביש עוקף קריות

על-ידי רשות ניקוז קישון, יזרמו בנחל הגדורה בעיקר זרימה קייצית ומי ניקוז מקומי של השטחים האורבניים הסמוכים לנחל הפיתוח הקיים והעתידי של קרית ביאליק יהפוך את נחל הגדורה לציר אורך מרכזי של היישוב.

מעלה הנחל

המעלה סובל מזרימת מים קייצית ומועטה.

בעל פוטנציאל רב להפוך לציר עירוני ירוק ומשמעותי במרקם בנוי, קיים ועתידי, בשל הימצאותם של מספר מוסדות חינוך וציבור לאורך מעלה הנחל וזמינות גבוהה לפיתוח השטח כפארק נחל.

ציר זה ניתן לחבר בקלות למערכת השטחים הפתוחים הקיימת של המרקמים הבנויים הסמוכים.

מורד הנחל

המורד סובל מזרימת מים מועטה ומרמת זיהום גבוהה יחסית אשר מקורה במפעלי תעשייה ומלאכה הסמוכים אליו, הנוהגים בו כבחצר אחורית.

פיתוח שטח איכותי ירוק לאורך הנחל, יחד עם עבודת אכיפה, יוכלו לגרום במשך הזמן לתהליך של הפנייה ידידותית יותר של שימושים קיימים לכיוון הנחל. קיימת סכנת הצפות במורד נחל הגדורה.

מטרות תכנית האב ו"חזון שיקום נחל הקישון"

מטרת העל של התכנית:

הפיכת נחל הקישון ממטרד למשאב, מורכבת משש מטרות מרכזיות:

נחל נקי וזורם.
נחל חי.
"פארק נחל רציף "עם הפנים לנחל.
"פארק נחל רציף "עם הפנים לנחל.
צמצום סכנת ונזקי הצפות.
איזון בין שימור ופיתוח במסדרון הנחל.

מטרות אלה פורטו בתוכנית לעשרות רבות של יעדים משלוש קבוצות, בהתאם לדרגת החשיבות שלהם: .הכרחיים, רצויים ואפשריים.

חזון שיקום הנחל:

נחל הקישון "ייראה ויתפקד כנחל", על כל המשתמע מכך מהבחינות האקולוגיות, ניקוזיות, הידרולוגיות, נופיות וכו.

עקרונות לשיקום נחל הקישון:

הנחל והמרחב לאורכו יהפכו ממטרד למשאב.
בנחל יזרמו מים באיכות גבוהה ובכמות מספקת אשר יאפשרו שיקום אקולוגי ונופי ופיתוח פעילויות פנאי ונופש בנחל ובמרחבלאורכו.
כל מקורות הזיהום של הנחל יטופלו ויוזרמו אליו מים ממקורות ציבוריים ומבוקרים בלבד.
הזרמת המים לנחל תתבסס על הזרמת מי קולחין מטוהרים באיכות מתאימה למעלה הנחל.
לאורך אפיק נחל הקישון תפותח מערכת שטחים פתוחים אשר תכלול רמות שונות של שימור ופיתוח התואמות את הרגישויותהאקולוגיות והנופיות של קטעי הנחל השונים, תוך שילוב פעילויות פנאי ונופש.
עקרון שמירת האיזון בין פיתוח לשימור ינחה את שיקום נחל הקישון בכל אחד מקטעי הנחל השונים.
הפיתוח צריך להתחשב בעקרון שככל שמתקרבים לנחל ולגדותיו הרגישות הסביבתית והערך הסביבתי גדלים.

הקישון כליבה ירוקה המקשרת בין חלקי המטרופולין:

מערכת השטחים הפתוחים, פעילויות הפנאי והנופש לאורך הנחל והבינוי האורבני לאורך מורד הנחל יהוו חוליה מקשרת בין שני חלקי המטרופולין כאשר נחל הקישון והמרחב לאורכו יתפקדו כליבת המטרופולין. המרחב הפתוח לאורך הנחל יקשר בין ההר לים ויהיה בעל אופי רציף ומגוון. פיתוח של שימושים אורבניים – מטרופוליניים סמוך למרחב הנחל יהיה "עם הפנים לנחל" מתוך מגמה ליצור דופן בינוי איכותית לאורך מורד הנחל ובזיקה אליו.

לכל אורך האפיק יפותחו מיגוון פרוייקטים שיהוו חלק בלתי נפרד מתהליך שיקום הנחל. ביניהם פרוייקטים שיאפשרו שיקום המערכת

האקולוגית והשבת החי והצומח לנחל, הקמת פארק מטרופוליני ופארקים נוספים ברמות אינטנסיביות שונות, מוקדי פנאי ונופש,

שביל נחל לכל אורכו של אפיק נחל הקישון ומשני צדדיו ועוד.

במקביל לתהליך השיקום הכולל, פעולות שימור ופיתוח בו זמנית, יתבצע תהליך מתמשך של בקרה הן על מזהמי הנחל והן על תכניות

ויוזמות במרחב הנחל העלולות להוות איום על תהליך השיקום ועל שימור מרחב הנחל כאחד.

מימוש "חזון שיקום הנחל" תלוי בגורמים רבים חלקם ציבוריים וחלקם פרטיים, אך נקודת המפתח להגשמתו היא תפיסת נחל הקישון כמשאב המהווה נכס ציבורי. ניצול נכון שלו עתיד להעלות את איכות ורמת החיים לכלל תושבי מטרופולין חיפה והמרחב הסובב אותו.

הדגמות גרפיות של עיקרי תכנית האב לנחל הקישון מצויות בסוף העמוד.

מערכת המים בנחל הקישון:

תכנית מים כוללת לנחל הקישון נמצאת בהכנה, במימון נציבות המים, במקביל לתכנית האב הכוללת ובמתואם אתה.
המלצות תכנית האב מהוות בסיס לתכנית המים וייבחנו שנית ולעומק במסגרת העבודה על תכנית המים.
בתכנון מערכת המים בקישון הייתה התייחסות הן לאיכויות המים והן לכמויות המים. העקרונות הכלליים למערכת המים פורטו לעיל
בעקרונות לשיקום נחל הקישון, בסעיף הקודם.

איכויות המים וסילוק המזהמים

איכות המים לכל אורך הנחל חייבת לאפשר קיום עצמי של מערכת אקולוגית אקווטית האופיינית לנחלי החוף של מזרח הים התיכון.
השיקולים העיקריים לקביעת איכויות המים, הינם: מערכת אקולוגית בריאה ("נחל חי"); פעילות אנושית במים ולאורכם ("בריאותהציבור"); חזות אטרקטיבית של הנחל ("נחל נקי"); העדר מטרדי ריח; ויכולת שליטה על מזהמים קבועים ומזדמנים.
התקן הסביבתי לאיכות מי נחל הקישון, שנקבע על ידי ועדה בין-משרדית מיוחדת שרוכזה ברשות נחל הקישון, מגדיר את איכותהמים הנדרשים בנחל ואינו מגדיר את איכות ההזרמות השונות אליו. התקן מפורט מאוד וכולל פרמטרים רבים, בחלוקה למעלההנחל ולמורד ותקן ביניים ותקן סופי.
סילוק 7 מקורות הזיהום העיקריים חייב להעשות עד סוף שנת 2001 המזהמים הקטנים יותר והנקודתיים בכל אגן הניקוז יטופלו באופןאינטנסיבי במקביל.

עקרונות המדיניות והיישום הבאים נקבעו:

איכות מים גבוהה בנחל, בהתאם לתקן הסביבתי לאיכות מי הקישון.
תמנע הזרמה כלשהי לנחל הקישון שלא ממקור ציבורי, מבוקר ומאושר על ידי רשות הנחל.
סילוק כל המזהמים הנקודתיים במורד הנחל ובמעלה הנחל.
כל המזהמים הפוטנציאליים ינקטו תכנון מונע ארוך טווח, אמצעי בקרה ויגבשו נוהלי חירום.
יפותחו אמצעי בקרה על מזהמים דיפוזיים.
יתוכנן ויפותח צינור מוצא ימי לאחר שכל אחד מהמפעלים יסיים את הטיפול היבשתי בשפכי החצר כפתרון לסילוק שפכיהתעשיה.
יתוכנן ויבוצע פתרון לבעיות הביוב מהרשות הפלסטינאית בשיתוף מועצה אזורית הגלבוע ועיריית ג'נין. אמצעי הגנה יפותחו גםאם לא יהיה שיתוף פעולה.
רשות נחל הקישון תפקח על איכות המים, תנחה את המזהמים ותפעיל מרכז בקרה מכוון.
הבוצה תפונה מקרקעית נחל הקישון.
תבחן האפשרות למניעת זיהום מהנמל לנחל המשוקם.
מחד יחוזק שיתוף הפעולה עם המזהמים ומאידך תחוזק האכיפה עליהם.

כמויות המים לשיקום הנחל:

זרימת מים בנחל בכמות מספקת, הינה תנאי הכרחי לשיקום הנחל. משום כך נקבעה המטרה הבאה: הגדרת הספיקה הדרושה לשיקום נחל הקישון.

בקטעים ובעונות השונות והזרמה של כמויות המים הנדרשות לשםכך, תוך התחשבות במצוקת המים הקיימת בישראל ובשיקולי יישימות.

השיקולים שהשפיעו על קביעת כמויות המים לנחל היו: אקולוגיה; איכות המים ומאפייניהם; חזות הנחל ;שימושים בנחל; מיגוון ואופי הנחל והזרימה ההיסטורית בנחל.

המלצות בנושא כמויות המים בנחל הקישון (בכפוף להשלמת תכנית המים לנחל):

יש להבטיח זרימה מינימלית בקיץ לכל אורך הנחל במורד אגם ברוך.
עומק מינימלי 0.5 מ' (בנקודה העמוקה ביותר במרכז האפיק) בקטעים בעלי אופי של בריכה, ובמהירות זרימה מינימלית של 0.2 מ'/שניה בקטעים בעלי אופי זורם.
רוחב הזרימה יקבע לפי רוחב האפיק הטבעי או הקיים.
באביב הספיקה המומלצת 2,500 מ"ק/שעה (עונת רביית הדגים), בקיץ 1,500 מ"ק/שעה ובסתיו מ"ק/שעה. בחורף 1,000 הזרימה הקיימת ממילא באפיק.
הכמויות שידרשו לצורך שיקום נחל הקישון, יהיו בסדר גודל של 5-8 מלמ"ק/שנה של קולחין מטוהרים. ההזרמה תהיה מבוקרת ועם טיפולים נוספים, באזור אגם ברוך
מקור המים להחיאת הנחל יהיה קולחי תשלובת הקישון, או ביוב ערי העמק. תבדק גם האפשרות של אספקת מים מליחים מקידוחים באגן הניקוז.
תיבחן האפשרות לשימוש חוזר בחלק מהמים במורד הנחל, לאחר שאיבתם מהאפיק באזור מפגש נחל ציפורי.

המלצות בנושא כמויות המים בנחל הגדורה:

הפוטנציאל של נחל הגדורה להיות ציר אורבני מרכזי במרקם הקיים והעתידי והזמינות הגבוהה של השטח מחייבת בדיקה מעמיקה של אפשרויות הזרמת מים בנחל כאטרקציה ייחודית, אשר תחזק את חשיבותו של פארק נחל הגדורה.

יש שלוש אפשרויות אשר חייבות להיבדק לעומק בהמשך: הזרמת מים קבועה כל השנה למעט בחורף סחרור מים באפיק הנחל בקטע/ים שיפותח/ו כפארק האורבני המרכזי; או ניקוי האפיק והסדרת הזרימה הקייצית הקיימת בו, תוך שיפור איכות המים. שתי החלופות הראשונות הינן המועדפות מבחינה חזותית ונופית.

התכנית המרחבית, הפרוגרמה ותחומי התכנון

עיקריה של התפיסה המנחה למרחב נחל הקישון הינם:

"מרחב הקישון" כליבה ירוקה המקשרת בין שני חלקי המטרופולין.
פארק נחל רציף לכל אורך נחל הקישון ויובליו, תשעה פארקים וחמישה מוקדי פנאי ונופש.
קישורים ירוקים לעומק המרחב הסובב את מרחב נחל הקישון – סה"כ 15 מסוגים שונים.
שימושים עסקיים – מטרופוליניים עם זיקה לנחל הקישון במורד הנחל.
פארק נחל מטרופוליני מרכזי בשטחי יגור ונשר.
פארק נחל אקסטנסיבי במעלה הנחל.

התפיסה המנחה, "תורגמה" לתשריט יעודי קרקע עקרוני למרחב נחל הקישון. בתשריט יעודי הקרקע, כלולים יעודי קרקע מגוונים

עם דגש על השטחים הפתוחים במרחב הנחל. חשוב לציין כי הסימונים בתשריט הם ברמה של תכנית כללית ומנחה. גבולות מרחב הנחל יקבעו רק בתכנית מתאר. בתשריט מסומנים גם הפארקים, המוקדים ו"הקישורים הירוקים", שאליהם מתייחסת התכנית. מעבר לשטחים בעלי זיקה לנחל הקישון, מסומנים שימושי הקרקע העקרוניים, בהתאם למצב הקיים היום.

התייחסות אל מסדרון הנחל ואל מרחב הנחל:

תכנית האב מבחינה בנחל הקישון ובנחל הגדורה, בין מסדרון הנחל למרחב הנחל כמוגדר להלן:

מסדרון הנחל – הנחל, גדותיו וסביבתם הקרובה, ברוחב של כמה עשרות מטרים לפחות.
מרחב הנחל – שטחים בזיקה לנחל, אשר הינם מעבר למסדרון הנחל. שטחים אלה כוללים פארקים, שטחים חקלאיים, שטחי בינוי ועוד.
תפקידה הישיר של רשות נחל הקישון הינו לשקם את מסדרון הנחל. יחד עם זאת לא ניתן לבצע זאת ללא התייחסות כוללת גם למרחב הנחל.

חלוקת הנחל לקטעים והמלצות לקטעי הנחל השונים:

ניתוח המצב הקיים אשר נערך בשלבים המוקדמים של הכנת התכנית, המחיש את הצורך בחלוקת הנחל לקטעים אורכיים לצורך גיבוש החלופות. היות והנחל מתאפיין בשונות רבה בין קטעיו השונים, הצריך הדבר התייחסות ספציפית לכל קטע וקטע בהתייחסות "רוחבית", (במקום התייחסות "אורכית" על פני כל תחום הרשות).

נחל הקישון חולק לארבעה חלקים וקטע חמישי הינו נחל הגדורה":

• "המרחב האורבני" – מהשפך ועד לשדרות ההסתדרות.
• "הפארק המטרופוליני" – שטחי יגור ונשר משדרות ההסתדרות ועד לבריכות נשר.
• "המרחב החקלאי" – מכניסת נחל ציפורי ועד לצומת העמקים (ג'למי).
• "מפער הקישון" – מצומת העמקים ועד לאזור תל קשיש (בסמוך ליקנעם).
• נחל הגדורה – כיובל חשוב של הקישון הנמצא במלואו בתחום רשות הנחל.

לגבי כל אחד מהקטעים נערך ניתוח מפורט, גובשו חלופות ונוסחו עקרונות המדיניות והמלצות ליישומה. תהליך זה הוביל להרכבת החלופה המועדפת, אשר גובשה לאחר מכן כתכנית האב.
פרוגרמה כללית
פרוגרמה לשימושים במרחב נחל הקישון, כוללת בעיקר שימושי פנאי ונופש. היא נבנתה על בסיס מגמות, צריכת הפנאי והנופש בעתיד.
הערכות ותחזיות לדפוסי ביקוש עתידיים ותחזיות אוכלוסיה. בדיקות אלה מעידות על הצורך הקיים לפארק נופש מטרופוליני ומיגוון פעילויות פנאי ונופש לאורך נחל הקישון.
התכנית מאפשרת שפע פעילויות יזמיות, בעיקר לפנאי ונופש בדרגות אינטנסיביות שונות.
ניקוז וממשק הנחל
ערוץ הנחל הוא בראש וראשונה מובל מים, אשר מעביר מי גאויות מההר אל הים. משום כך חייבת תכנית האב לשאוף לצמצום סכנת ההצפות והנזקים מהן. על כך אחראית רשות ניקוז הקישון, השותפה לתכנית.

עיקרי המדיניות ועקרונות היישום בתחום הניקוז הינם:

• שמירה על התוואים הנוכחיים של הקישון והגדורה ככל האפשר, למעט הסדרות נקודתיות הכרחיות.
• ממחלף יגור ועד לתל קשיש ישאר הנחל במצבו הטבעי ויבוצעו הסדרות נקודתיות בלבד.

• שמירת פשט הצפה ובחינת הדרכים לעגנו סטאטוטורית.

• "ניקוז וממשק תחזוקה" ידידותי לנחל.

• שמירת כושר ההולכה של מורד הנחל ומניעת הצטברות סדימנט בקרקעית מורד הנחל.
• טיפול בגדות במורד הנחל כגדות אורבניות ובדיקת אפשרות לפיתוח תעלות וגופי מים לצד האפיק.
• שמירת דרכי תחזוקה לאורך כל הנחל בשתי גדותיו תוך שילובם בפארקים ועפ"י הצורך.
• שילוב מעלה הנחל מתל קשיש ועד למקורות הנחל בהרי השומרון והרחבת ההתייחסות עד לשם.
• הטיית מי גאויות מאגן שפרעם לתעלת ניקוז לאורך כביש עוקף קריות.
• אפשרות להכנת מודל כלל אגני לשליטה ובקרה על מי הגיאויות.

יישום התכנית, עלויות, מקורות מימון ותועלות כלכליות

בפרק היישום של תכנית האב כלולים: עקרונות היישום; טבלה מרכזת של כל הפרוייקטים והפעולות לביצוע; אומדני העלויות של כל מרכיב; חלוקה בין עלויות במסדרון הנחל ובמרחב הנחל; הגדרת שלב א' של היישום; ופירוט ותיאור של כל אחד מ- 120 הפרוייקטים.

עקרונות ליישום התכנית

יישום באסטרטגיה כוללנית – יישום רב-תחומי ובקטעים שונים במקביל (עבודה במקביל ולא בטור).
דגש אסטרטגית השיקום מתחיל ממורד הנחל – בכדי ליצור עובדות בשטח, אשר ישפיעו בהכרח גם על המעלה.
גיוס מספר משתתפים גדול ככל האפשר ביישום התכנית ובמימונה, כולל מזהמי הנחל.
הקמת צוות ליישום תכנית האב.
הכנת תכנית עבודה רב – שנתית ושנתית ליישום התכנית.
קידום תכנון במיגוון רחב ככל האפשר של תחומים.
הגדלת צוות רשות נחל הקישון, היועצים שלה והמשאבים העומדים לרשותה.
הרחבת סמכויות ופעולות רשות נחל הקישון גם למעלה הנחל והכרה בה כגוף מייעץ בכל מרחב הנחל.
הדבר ייעשה בשיתוף פעולה עם רשות ניקוז קישון ועם המועצות האזוריות.
עיגון מטרות, עקרונות והוראות תכנית האב בתכניות סטאטוטוריות.

עבודה מאומצת מאוד תאפשר יישום מלא בתוך כ-12 שנה. עיקר המאמץ הנדרש הינו בארבע השנים הראשונות לתהליך היישום.

במרכזו מילוי תנאי הכרחי של סילוק כל מזהמי הנחל העיקריים ופיתוח התשתית הראשונית לכל שאר מרכיבי השיקום.

פרוייקטים ופעולות ליישום התכנית

תכנית האב כוללת 120 פרוייקטים ופעולות נחוצות לביצוע לשם יישום מלא של תכנית האב. תכנית האב מפרטת לגבי כל פרוייקט את סדר העדיפות שלו, את טווח הביצוע המומלץ לגביו (קצר / שוטף, בינוני או ארוך) ואת אומדן העלות הראשוני שלו. כמו כן קיימת חלוקה בין פרוייקטים במסדרון הנחל ובמרחב הנחל (ראה הגדרה בפרק ה' לעיל). בהמשך התכנית קיים תיאור ופירוט לגבי כל אחד מהפרוייקטים, כולל שלבי הביצוע ליישומו. הפרוייקטים ליישום תכנית האב מחולקים ל – 12 נושאים וקבוצות.

אומדני עלויות

העלות הכוללת של יישום תכנית האב לנחל הקישון הינה כ -206 מיליון ש"ח.

עלויות תכנית האב לשיקום נחל הקישון הינן בגין שיקום וטיפוח מסדרון נחל הקישון ונחל הגדורה (ראה הגדרה של מסדרון הנחל בפרק ה' לעיל).

העלויות אינן כוללות טיפול במקורות הזיהום "בחצרות המפעלים", פעולות של רשות ניקוז הקישון במסגרת פעולות ניקוז ושימור קרקע שבתחום אחריותה, פרוייקטים במרחב הנחל (למשל פארקים .בשטחים שמעבר למסדרון הנחל), עלויות שוטפות, תחזוקה ומע"מ

כל האומדנים הינם בגדר הערכה גסה בלבד.
תחום עלות (מלש"ח) באחוזים
סילוק המזהמים (לא כולל בתחום המפעלים) 60 29.1%
הזרמת מים לנחל 17.8 8.6%
השבת החי והצומח 4.3 2.1%
צמצום מפגעים ומטרדים 0.5 0.3%
פיתוח מוקדי פנאי ונופש 5 2.4%
פיתוח פארקים במסדרון הנחל וטיפוח הגדות 105 50.8%
הטיית אפיק וצמצום נזקי הצפות (לא כולל פעולות רשות הניקוז) 5.6 2.7%
הסברה, חינוך ותיעוד 3 1.5%
206.4 100%

ראוי להדגיש מספר נקודות חשובות ביותר:

כ – 30% מעלות יישום התכנית הינה בגין סילוק המזהמים. סילוק המזהמים הינה חובה חוקית ומוסרית בכל מקרה, אף אם לא יתבצע כלל תהליך של שיקום נחל הקישון.
למעלה ממחצית עלות יישום התכנית הינה בגין פיתוח גדות הנחל ומסדרון הנחל (השטח הצמוד לגדות כפארקים וכשטחים לפנאי ונופש לרווחת הציבור).
רק כ2% – מעלות יישום התכנית יוקדש לשיקום החי והצומח. המערכת האקולוגית צפויה להשתקם מעצמה בנחל, כאשר התנאים בנחל יאפשרו זאת.
בהנחה שהתכנית תיושם במלואה במשך 12 שנה, נדרשת השקעה שנתית ממוצעת של כ17 – מלש"ח. יחד עם זאת, נדרשת השקעה גבוהה יותר בשנים הראשונות, בהן יתקיים המאמץ העיקרי של היישום. עלויות אלה .כאמור אינן כוללות הוצאות תחזוקה ושוטפות.

מקורות המימון האפשריים לשיקום הנחל:

עלויות יישום תכנית האב יתחלקו בין גורמי מימון שונים, כפי שיקבע במהלך יישום התכנית:

מקורות ציבוריים – המשרד לאיכות הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, רשות ניקוז הקישון, הרשויות המקומיות, נציבות המים, משרד התיירות, החברה הממשלתית לתיירות, משרד החקלאות, משרד הפנים, משרד התשתיות הלאומיות, מינהל מקרקעי ישראל, מע"צ, רשות הטבע והגנים ועוד.

מקורות פרטיים ויזמיים – המפעלים המזהמים, גורמים מזהמים אחרים, רשות הנמלים, משקיעים ויזמים, קרנות העוסקות באיכות הסביבה ועוד.

הפרטה" ו"מתן זכיונות" – יתכן וחלק מהעלויות ניתן יהיה לכסות על ידי "הפרטה" של קטעים של הנחל" או מתן זכיונות ליזמים.

במקביל נדרש מאמץ לפיתוח מקורות הכנסה קבועים, בעיקר לצורך תחזוקה והפעלה שוטפת של הנחל מקורות אלה יכולים לכלול בין היתר מיסים והיטלים משטח התכנית בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, גביית דמי כניסה ל"אטרקציות", גביית דמי חניה ועוד.

פיתוח פעילויות פנאי ונופש יזמיות יוכלו להוות בסיס למימון התחזוקה והפעילות השוטפת. באמצעות הקצאת חלק מהכספים שיתקבלו מהפיתוח היזמי (היטלי השבחה, היטלי פיתוח, אגרות, ארנונה וכו'), ניתן יהיה לממן חלק מההוצאות השוטפות הכבדות לשיקום הנחל.

תועלות כלכליות

לשיקום נחל הקישון תועלות כלכליות משמעותיות. במסגרת עבודה זו לא נערכה בחינה מקיפה שלהן ואף לא נעשה חישוב של תועלות אלה במונחים מספריים.
מכיוון שנחל הקישון זורם בלב מרחב מטרופוליני ובמורדו בלב שטחים אורבניים צפופים, יש חשיבות רבה להשפעתו על סביבתו כמטרד או כמשאב. אין ספק שבהווה נחל הקישון נחשב כמטרד וערכי הקרקע בסמוך אליו הינם נמוכים במיוחד בשל מצבו של הנחל וההשפעות השליליות המוקרנות ממנו. יישום
תכנית האב לנחל הקישון יהפכו את הנחל למוקד אטרקטיבי ואת המרחב לאורך הנחל ולאורך הפארק ,לאטרקטיביים גם הם. השפעה זו תתבטא ללא ספק בעלייה משמעותית של ערכי הקרקע לאורך הנחל בהקרנה מרחבית רחבה, אשר יש לבחון אותה בהמשך.
אחד "המרוויחים הגדולים" של התכנית תהיה רשות הנמלים, אשר בבעלותה חלק ניכר מהשטחים לאורך מורד הנחל.
יישום תכנית האב יכול להוות גם אמצעי לשיפור הכלכלה האזורית ולהגברת ביקושים במרחב המטרופוליני. הפיכת המרחב לאטרקטיבי יביא למשיכת שימושים עסקיים ומטרופוליניים ולהתפתחות כלכלית לאורך מורד נחל הקישון.
גם במרחב החקלאי של הנחל, תחול התפתחות מסויימת הקשורה בשינוי תדמית נחל הקישון ובפיתוח של שימושי פנאי ונופש הקשורים למרחב הנחל ולפארק שיפותח לאורכו.
השבחת ערכי הקרקע והפיתוח המוצע בתכנית האב יביאו לגידול בהכנסות ממיסים והיטלים ויתרמו אף הם לכלכלה המקומית.
תועלות נוספות של יישום תכנית האב אינן ניתנות בהכרח לכימות ישיר.
תועלות אלה הינן כמובן בנוסף לכך ששיקום נחל הקישון הינו חובה חוקית ומוסרית ממדרגה ראשונה.

נושאים מרכזיים הדורשים המשך הדברות והגעה להסכמה

במרחב מורכב כמו מרחב נחל הקישון בו פועלים גופים ואינטרסים רבים ושונים, קיימים מספר קונפליקטים ונושאים המצויים בחילוקי דיעות. בין הנושאים הללו:

פיתוח הפארק האורבני – מחייב הדברות עם רשות הנמלים והרכבות על מנת להגיע להסכמה סופית לגבי פריסת השימושים בשטחיהם. המטרה להגיע לאיזון אינטרסים באופן שרשות הנמלים תרוויח משיקום נחל הקישון על ידי עלייה בערך נכסיה הצמודים לנחל.
פיתוח הפארק המטרופוליני – תאום בין כל הגופים בשטח לרבות בעלי החזקה בקרקע (בעיקר קיבוץ יגור ומפעל נשר) ובהתאם למדיניות המוצעת בתמ"מ 6.
מכון טיהור חיפה – ביצוע תכנון ארוך טווח למכון ובדיקה שתבטיח כי השפעתו הסביבתית לא תחרוג מתחום הגדר שלו. קיים קונפליקט בין הרצון לפתח באיזור פארק מטרופוליני, לבין הוספת שימושים אשר יעצימו את המטרד הסביבתי.
המרחב החקלאי – תכנית האב מציעה לאפשר מגוון שימושי פנאי ונופש במרחב נחל הקישון תוך שמירה על צביון השטח הפתוח. סוג השימושים, הפריסה והמינון שלהם יצטרכו להיקבע יחד עם בעלי החזקה על השטח במסגרת התכנון המתארי למתחם התכנון הרלוונטי.
מחלפי צומת העמקים ותל קשיש – במסגרת מערכת כביש 6 מתוכנן מחלף בתל-קשיש ומחלף בצומת העמקים. ביצוע המחלפים ובעיקר זה המתוכנן לצומת העמקים, יפגע קשות בקטע היפה והרגיש ביותר של הנחל. יש להמשיך בהדברות עם עורכי תכנית כביש 6 ומע"צ על מנת להגיע לפשרה אשר תיתן מענה הן
לצרכים התחבורתיים והן לצרכי הנחל, תוך בחינת אלטרנטיבות תכנוניות כמו אלה המוצעות בגוף התוכנית.
מפער הקישון – במפער הנחל קיים קונפליקט בין הרצון של מ.מ. טבעון לבנות הרחבה לקרית חרושת על השטחים החקלאיים לכיוון הנחל ובין הרצון של תכנית זו לשמר קטע מיוחד זה של הנחל. יש למצוא דרך למנוע את הפגיעה בנחל ולהכין תכנית הסדרה חדשה המבוססת על השארת תוואי הנחל הקיים, תוך מתן פתרונות נקודתיים למניעת הצפה של שטחים בנויים לאורך הנחל
קוי תשתית – במפער הקישון ובקטעים נוספים של הנחל מתוכננים לעבור קוי תשתית נוספים על הקיימים קו רכבת חדש, קו גז טבעי ועוד. יש להכין תכנית להסדרת כל יעודי הקרקע והתשתיות בכדי לאפשר – שמירה על נחל הקישון ומעבר יעיל של כל התשתיות בקטע צר ובעייתי זה ובמקומות אחרים בהם יש רצון לחצות את נחל הקישון.

סיכום

תכנית האב לנחל הקישון, אשר בחנה את מכלול ההיבטים והאפשרויות לשיקום הנחל יכולה להוות בסיס לשיקום נחל הקישון ונחל הגדורה. התכנית מתווה את המדיניות ומציגה את האמצעים לכך. בכדי לישם את התכנית נדרש מאמץ גדול ומורכב של גופים רבים והשקעה כספית ניכרת לאורך שנים. יישום התכנית יאפשר את מימוש המשאב של נחל הקישון והפיכתו לנכס בר קיימא לנו ולדורות הבאים.

עיקרי תכנית האב לנחל הקישון – הדגמות גרפיות

מנחל מת לנחל חי

סילוק המזהמים, הזרמת מים לנחל ממקורות ציבוריים ומבוקרים בלבד, שיקום על בסיס הזרמת קולחין מטוהרים למעלה הנחל, התחדשות עצמית של החי והצומח, שיקום גדות ושטחים סמוכים, טיפול נופי ופיתוח פעילות פנאי וספורט במים ולאורכם.