דו-חיים וזוחלים

ערכיות בינונית ונמוכה (ציונים 2 / 3): 15 מתוך 24 מקטעים קיבלו ציונים בינוניים ונמוכים. במקטעים אלה נצפו 5 – 15 מינים, מרביתם אינם ספציפיים לבתי גידול לחים. שני מינים חובבי לחות שנצפו במרבית המקטעים הם סופית וצטיה, ש"מסתדרים" ואף מתרבים גם במצב של רצועת חיץ צרה ומים באיכות נמוכה. מקטעים אלה כוללים את מרבית חלקו המרכזי של הנחל, בין קריית-חרושת לבין גשר ההסתדרות, למעט המקטע של בריכות נשר, שנמצא עשיר יותר.

ערכיות נמוכה (ציון 1): שלושה מקטעים קיבלו ציון ערכיות נמוכה ושלושתם בנחל גדורה (שכל המקטעים שלו קיבלו ציון 1 או 2). נחל גדורה עבר הסדרה ויישור, והוא כיום לא יותר מתעלה מכוסחת היטב המזרימה מים מזוהמים. במפתיע, נצפו סופיות במרבית מקטעי הגדורה, והן ככל הנראה מקננות בנחל. יצוין שבסקר האקולוגי שנערך בנחל גדורה ב- 2009 (גזית ועמיתיו, 2009) נצפו 36 מיני עופות לעומת 21 מינים בסקר הנוכחי. מהשוואה בין הסקרים עולה כי מרבית המינים הנעדרים כיום מהנחל הם מינים של בתי גידול לחים, מה שעשוי להעיד על כך שמצבו של הנחל כמערכת אקולוגית לחה ממשיך להתדרדר (אם כי ההשוואה בין הסקרים אינה מדויקת בשל הבדלים ניכרים במועדי הדיגום ובשיטות).

אתרים חשובים לעופות בסמיכות לנחל

בסמיכות לנחל זוהו מספר אתרים שמתקיימת בהם אוכלוסייה יפה של עופות.

1. בריכות נשר: שני מאגרים גדולים של מפעלי נשר, האחד מחזיק מים מתוקים והשני מים מליחים. המאגר המליח מאוכלס בחורף על ידי להקות גדולות של ברווזים, מהם מינים נדירים דוגמת צחראש לבן, מין המוגדר בסכנת הכחדה עולמית ואוכלוסייתו בעולם מונה 5,000 – 9,000 פרטים. בחורף 2014 נמנו במאגר זה כ- 480 צחראשים, המהווים לפחות כ- 5% מאוכלוסייתו העולמית של המין!
2. האפנדיקס: האפנדיקס ובריכות השיקוע שלידו יוצרים בית גידול לח ייחודי עבור עופות. אזור זה משמר מופע טבעי של מישורי הצפה (Floodplane) הקשורים למשטר הגאות והשפל של חוף הים. משטחי הבוץ הנחשפים בזמן שפל עשירים במיוחד בחסרי-חוליות, ומאפשרים הזנה של אוכלוסיות חופמאים, מרביתם נודדים.
3. הנפתול: כחלק מעבודות ניקוי קרקעית הקישון מבוצע שחזור של אחד מנפתולי הקישון. הנפתול, הנמצא כיום בשלבי ביצוע, מוצף במי תהום גבוהים ומהווה בית גידול איכותי עבור עופות, כולל קינון של תמירון, שלא אותר באף אחד מחלקי הנחל האחרים.
4. גדה ימנית של הקישון ליד גשר יוליוס סימון: במקטע הנחל שבין גשר ההסתדרות לבין גשר יוליוס סימון יש שטח פתוח נרחב מצפון לנחל, שבו שריד לחולות מישור החוף הצפוני. בשקעים הלחים שבין החוליות התפתחה צמחיית קנה וזו מושכת אליה ציפורים חובבות סבך דוגמת רמית, כחול-חזה וקנית קטנה.

תמונה 12. בריכות נשר, בית גידול לח איכותי ביותר עבור עופות (צילום: אסף מירוז, 27.10.14).

4.6 סקר יונקים, זוחלים ודו-חיים

בבמהלך הסקר וכן ממאגרי המידע נאספו תצפיות ועדויות לנוכחות 7 מיני יונקים, 6 מיני זוחלים ו- 3 מיני דו-חיים. לצורך אומדן הערכיות, קיבל כל מין ציון 1 – 3 בהתאם לשכיחותו באזור, מעמדו בספר האדום (דולב ופרבולצקי 2002) ולזיקה שלו לבתי גידול לחים איכותיים. טבלה 10 מפרטת את המינים שנצפו וציוני הערכיות שקיבל כל מין.

טבלה 10. מיני יונקים, זוחלים ודו-חיים שנצפו במהלך הסקר וציוני זיקה לבתי גידול לחים איכותיים

קביעת המדד לערכיות מקטע הנחל עבור חולייתנים: ציון ההערכה של מקטע הנחל כמשמש כבית גידול ליונקים, זוחלים ודו-חיים הורכב משקלול של הערכת מומחה לגבי פוטנציאל המקטע לקיים אוכלוסיות בעלי-חיים, יחד עם נתוני התצפיות שנאספו בשטח (תצפית בעין או במלכודת מצלמה; טבלה 11) או התקבלו ממאגר המידע של רט"ג.

באופן כללי, מצב הקישון במרבית המקטעים שנסקרו אינו טוב, והיכולת שלו לספק בית גידול ומסדרון אקולוגי לבעלי-חיים היא נמוכה. בעלי החיים שנצפו במרבית המקטעים הם מינים שכיחים, פולשים או מתפרצים, בעלי עמידות גדולה לזיהומים ולהשפעות אדם. המינים שנצפו במרבית המקטעים היו צב-ביצה וחזיר-בר, שניהם מינים שכיחים ומתפרצים. מינים נדירים יותר דוגמת חתול ביצה ולוטרה, לא נצפו במהלך הסקר, אף כי במאגר המידע של רט"ג נרשמה תצפית אחת בחתול ביצה ליד כביש 722.

במורד הנחל, מאזור נחל ציפורי ועד לשפך, מתקיימת אוכלוסייה של צבים רכים, ולכן כל המקטעים באזור זה קיבלו ציון 3 ומעלה, למרות שחלקם זכאים לציונים נמוכים יותר, בהתחשב בכל הפרמטרים האחרים.

מקטעים בעלי ערכיות "גבוהה ביותר": שני מקטעים קיבלו ציון 5 – המקטע של בריכות נשר הוא מקטע יוצא דופן בזכות סבך אשלים נרחב ובלתי נגיש, ולהערכתנו עשוי להיות מאוכלס בבעלי חיים דוגמת חתולי ביצה, הגם שטרם נצפו בו. מקטע שני הוא המקטע במורד גשר ההסתדרות ועד לגשר יוליוס סימון. באזור זה כתם של דיונות חול ואדמות קלות בגדה ימין של הנחל ונצפו בו המינים שנונית שפלה (תמונה 16), קרפדה ירוקה (תמונה 17) וצב יבשה, המוגדרים מינים בסכנת הכחדה. כמו כן, באזור זה נאסף ב- 2003 סמור דרוס (אורן קולודני – מידע בע"פ), גם מין זה מוגדר כיום בסכנת הכחדה בארץ.

מקטעים בעלי ערכיות "נמוכה ביותר": 5 מקטעים קיבלו ציון 1, מהם ארבעה בנחל גדורה, שמצבו כבית גידול לח הוא קשה מאוד, ואחד במעלה הנחל – במקטע שנפגע מעבודות פיתוח גשר הרכבת.

טבלה 11. רשימת בעלי החיים שנצפו וציוני הערכיות שקבלו המקטעים

2 התצפית בצב רך ליד קרית חרושת נרשמה ע"י פקח רט"ג מחמוד נאסר בפרט מת (אוקטובר 2012). צבים רכים משוטטים על פני שטחים גדולים וקיים סיכוי סביר שיגיעו

העמק (צילום: אסף מירוז, 26.10.14).

4.6.1 המלצות זואולוגיות

מגוון מיני בעלי החיים המתקיימים לאורך הנחל נקבע על ידי מאפייני איכות המים והזרימה (המאפיינים הלימנולוגיים) עבור בעלי החיים האקווטיים, ועל ידי מבנה רצועת החיץ וההרכב הבוטני שלה, עבור המינים היבשתיים. לפיכך, בכדי להעלות את מגוון ושפע המינים לאורך הקישון, מומלץ בראש ובראשונה לטפל ברוחב רצועת החיץ ובהרכב הבוטני שלה. בהמשך ההמלצות מפורטים גם מספר אתרים נקודתיים מחוץ לאפיק הקישון שטיפול בהם חשוב למגוון המינים האזורי ואף הארצי.

1. רצועת החיץ – במהלך הסקר נמצא מתאם ברור בין עושר ומגוון המינים לבין רוחב רצועת החיץ. במרבית מקטעי הנחל שנסקרו, רצועות החיץ מצומצמות מאד. לדוגמה, בכל המקטע במעלה הקישון מתל קשיש עד כ-2 ק"מ במורד גשר ג'למה רוחב צמחיית הגדות נע בין 0 מ' עד ל-6 מ'. הסיבות לנגיסה ברצועות החיץ הן שימושי הקרקע שלגדות הנחל – חקלאים המעבדים את השדות עד כתף הנחל ממש, רעיית בקר וריסוס בקוטלי עשבים המבוצע ע"י קק"ל בפארק נחל הקישון. בגורמים הללו ניתן לטפל כדי להרחיב את הרצועה האקולוגית של הנחל. הרחבת רצועת הצמחייה ואפשור התפתחות של כתמי סבך, עשויים לאפשר אכלוס על ידי מינים חובבי סבך, דוגמת קנית אפריקאית, אנפית גמדית ופרנקולין שחור, שאכלסו בעבר את האזור (הפרנקולין השחור עדיין שכיח למדי בחלקים המזרחיים של עמק יזרעאל ובשנה האחרונה אף נרשמו תצפיות במערב העמק באזור כפר חסידים, כך שהרחבת רצועות החיץ בהחלט עשויה לתרום רבות לאישוש אוכלוסייתו באזור).
2. דילול אקליפטוסים ואשלים – בקטעים בהם יש דומיננטיות של עצי אקליפטוס ואשל לאורך הקישון, הם אינם מאפשרים התפתחות של צומח מגוון אחר ולכן צמחיית הגדות דלה ואחידה. הדבר נכון בעיקר לגבי האקליפטוס שגורם לעיקור הגדות שמתחתיו. מסיבה זו, מיני בע"ח חובבי סבך אינם יכולים להתקיים באזורים אלה. מומלץ לדלל מאוד את חורשות האקליפטוסים ואת סבך האשל.

אתרים בעלי ערכיות אקולוגית ונופית

במהלך הסקר אותרו מספר אזורים בעלי ערכיות זואולוגית גבוהה הסמוכים לנחל:

1. בריכות נשר: שני מאגרים גדולים של מפעלי נשר, האחד מחזיק מים מתוקים והשני מים מליחים. המאגר המליח מאוכלס בחורף על ידי להקות גדולות של ברווזים, מהם מינים נדירים דוגמת צחראש לבן, וכן עיטים דוגמת עיט צפרדעים, שניהם מינים בסכנת הכחדה עולמית. מומלץ לטפח את אזור בריכות נשר כפארק טבע, כולל אזור של ליבה שקטה שמטרתו שימור וטיפוח מגוון המינים.
2. נחל סעדיה והאפנדיקס: האפנדיקס הוא כאמור בית גידול ייחודי של מישורי הצפה לחים ומגוון מופעי גדה המאפשרים מחייה והזנה למינים רבים של עופות. מומלץ לטפח אזור זה ולהרחיב אותו ע"י ניצול נכון של בריכות השיקוע הנטושות בשילוב עם משאב המים המתוקים המגיעים מנחל סעדיה.
3. הנפתול: הנפתול, הנמצא כיום בשלבי ביצוע, מוצף במי תהום גבוהים ומהווה בית גידול איכותי עבור עופות, כולל קינון של תמירון, שלא אותר באף אחד מחלקי הנחל האחרים. מומלץ אגב העבודות ליצור איים קטנים ופיתולי גדה בכדי להעשיר את מצאי המינים העשויים לקנן באזור.
4. גדה ימנית של הקישון ליד גשר יוליוס סימון: במקטע הנחל שבין גשר ההסתדרות לבין גשר יוליוס סימון יש שטח פתוח נרחב מצפון לנחל, שבו שריד לחולות מישור החוף הצפוני. באזור זה אותרו מיני זוחלים בסכנת הכחדה, דוגמת שנונית שפלה וצב יבשה מצוי. מומלץ לטפח אזור זה על ידי טיפול מתמשך במיני הצומח הפולש.

תמונה 17. שנונית שפלה, מין בסכנת הכחדה, נצפה באזור הבריכה המנדטורית (צילום: אסף מירוז, 29.10.14).

4.7 סקר הידרו-ביולוגי

4.7.1 כללי

הסקר ההידרו-ביולוגי באביב התבצע על ידי ד"ר אלדד אלרון וזוהר ינאי בתאריכים 19/03/2015, 12/05/2014, 17/05/2014 וב-29.07.15 ובמסגרתו נבדקו תחנות לאורך הקישון, מעיין אלרואי, הבריכה המנדטורית, מקווי מים עונתיים במקטע המלוח, שלוחת שפך הקישון ("אפנדיקס"), עין סעדיה ונחל גדורה. המידע שנאסף על תחנות הדיגום בנחל הקישון עצמו מופיע בדו"ח נפרד "ניטור ביולוגי בנחל הקישון – אביב 2015" שהועבר לרשות נחל קישון (ראה אלרון וינאי, 2015ב). סקר האביב משלים את תמונת המצב של הסקר שהתבצע בסתיו 2014 ותוצאותיו כבר דווחו בדו"ח הביניים (אלרון ועמיתיו, 2015).

כדי לבחון את תמונת המצב נעשה שימוש בסקרי עבר באפנדיקס (גזית והרשקוביץ, 2007), במעיין אלרואי (גזית והרשקוביץ, 2009) ובנחל גדורה (גזית ועמיתיו, 2009). השימוש בסקרים אלה מאפשר לחזור ולסקור את אותן תחנות הדיגום שנדגמו, להשוות את התוצאות ולבחון את השינויים שחלו במרוצת השנים האחרונות. האתרים שנדגמו אינם מהווים מקשה אחת והגורם האקווטי שמחבר ומקשר בין כולם הוא נחל הקישון. לכן ההתייחסות בתוצאות לכל אחד מהאתרים תהיה נפרדת לפי הסדר הבא מהמעלה אל המורד – מעיין אלרואי, שפך נחל ציפורי לקישון, הבריכה המנדטורית, האפנדיקס, מקווי מים עונתיים במורד הקישון, עין סעדיה ונחל גדורה. ממצאי המשתנים הלימנולוגים של האתרים הללו מופיעים בטבלה 12.

יבשתיים

זרים ופולשים וסגטליים חולות

קרקעות כבדות

איור 12. התפלגות למערכות ומחלקות של אסופת חסרי החוליות שנצפתה בסקרי הסתיו והאביב

טבלה 12. משתנים לימנולוגים נבחרים שנמדדו בשטח בתחנות הדיגום השונות (מ"צ = מעלות צלזיוס, מג"ל = מ"ג/ליטר). תוצאות המדידות שבוצעו בסקר סתיו 2014 מופיעות בדו"ח הביניים (אלרון ועמיתיו, 2015).

סה"כ נמצאו בסקר האביב בכל התחנות גם יחד 37 טקסונים שונים של חסרי חוליות אקוואטיים, ואילו בסקר הסתיו דווח על 39 טקסונים (אלרון ועמיתיו, 2015). עושר חברת חסרי החוליות בשני הסקרים יחד מגיעה ל-49 טקסונים. תוספת של כלל הטקסונים שדווחו עד היום בניטורי בריאות הנחל מאז תחילת שנות ה-2000 תגדיל את רשימת עושר המינים ב-30% לכל פחות.

אסופת חסרי החוליות שזוהו בשני הסקרים במים מונה: 3 טקסונים של תולעים טבעתיות ושטוחות, 11 מינים ממערכת הרכיכות (ביניהן 3 צדפות) ו-12 טקסונים ממחלקת הסרטנים. מבין סדרות מחלקת החרקים נמצא נציג אחד לבריומאים, 4 נציגים לשפיראים, 5 נציגים לפשפשאים, 9 נציגים לסדרת הזבובאים ולפחות 4 חיפושיות בוגרות משתי משפחות (שחייניות וחובבות-מים).

כצפוי, מרבית הטקסונים באסופת חסרי החוליות נמנים על מחלקת החרקים (47%), ואחריה לפי הסדר סרטנים (25%), רכיכות (22%) ותולעים שטוחות וטבעתיות (6%) (איור 12). במרבית הניטורים שנערכו מאז שנת 2008 לאורך נחל הקישון מהמעלה (5 תחנות) ועד למורד המלוח

(2 תחנות) היוו החרקים בין 60% ל-85% מעושר הטקסונים הכללי. היחס הנמוך של החרקים מתוך כלל חסרי החוליות בסקר הנוכחי נובע מהוספת אתרי דיגום במורד הנחל דוגמת האפנדיקס והבריכה המנדטורית. באתרים אלה התוספת של טקסונים חדשים שאינם נמנים על מחלקת החרקים הייתה גבוהה יותר. אלה כוללים מינים שחיים במים מליחים או שמקורם בים דוגמת צדפה שחורת-פסים, קפצן מצוי, מלחית החופים, שייט כחול, בלוט ים ועוד . 3

3 לרשימת המינים שמקורם בים ונראו במורד הקישון מתווספים שני סרטנים פולשים – Mantis shrimp מהמין Erugosquilla massavensis ושייט נודד

התחנות העשירות ביותר בחסרי חוליות (סתיו ואביב יחדיו) היו "גשר ג'למה" בצומת העמקים (16 טקסונים), האפנדיקס (15 טקסונים),

"כפר יהושע" ליד כביש 722 (14 טקסונים) ובעקבותיהם מעיין אלרואי (12 טקסונים) ותחנות "מורד תל קשיש" והבריכה המנדטורית (11 טקסונים כל אחת). התחנות העניות ביותר בקישון היו גשר ההסתדרות (5 טקסונים) וגשר יוליוס סימון (6 טקסונים), ובנחל גדורה – תחנת רח' צבי הרמן (5 טקסונים) ויער ברנדייס (5 טקסונים).

במסגרת הסקר בתחנות השונות זוהו 11 מינים של שפיראים בוגרים (שפירית נודדת, שפירית אדומה, שפירית כחולה, שפירית הדרכים, שפירית הארגמן, שפירית מסוג sympetrum , שפרירית שטוחת רגל, שפרירית הדורה ושפרירית מהמין ּדִ ְ ק רִ ית ֲ א דֻ ַ ּמ ַ  ת-ע יִ ן), כשאחת מהשפיריות לא זוהתה

בוודאות והוגדרה על פי המראה לטיפוס מורפולוגי שונה מהאחרים. לכל המינים הנ"ל הפוטנציאל להטיל את תוצרי הרבייה בנחל הקישון ובבתי גידול לחים השוכנים במרחב הנחל. מין השפירית השכיח ביותר בקישון הייתה שפירית אדומה (Crocothemis erythraea) , והעושר הגבוה ביותר של שפיראים בוגרים נמצא בגשר ג'למה (6 מינים) ובמעיין אלרואי ויער ברנדייס (3 מינים). במספר תחנות לא נצפו שפיראים בוגרים כלל.

מדד עושר הטקסונים הרגישים לריכוזי חמצן נמוכים מסנן את הטקסונים העמידים יותר ומגדיל את משקלם של הטקסונים הרגישים, הנוטים לסבול יותר מהרעת תנאי בית הגידול. באופן כללי, מספר הטקסונים שנמצאו בסקר ומוגדרים כבעלי רגישות גבוהה לעקה נמוך ומעיד על תנאים לא מספקים של איכות מים שיאפשרו אכלוס ע"י מינים אלה. יתרה מזאת, גם שהם נוכחים שכיחותם היחסית קטנה וכוללת פרטים בודדים בלבד. באופן יחסי, בתחנות "כפר יהושע" (מקטע 1.1), "גשר ג'למה" (מקטע 2.1) ועין אלרואי (מקטע 1.6) מדד עושר הטקסונים הרגישים היה הגבוה ביותר.

4.7.2 מעיין אלרואי

המעיין נובע סמוך למפגש של עמק יזרעאל ועמק זבולון, והבתים הראשונים של המושבה אלרואי ומכאן גם שמו הנוכחי (כיום שכונה במועצה המקומית קריית טבעון). לעומת זאת, במפת ה- PEF משלהי המאה ה-19 מסומן המעיין ונושא את השם הערבי Ain el Ghafr , ואילו במסמך של דלינסקי וקוטין (1970) מצוין המעיין בשני שמות – הראשון מעיין אל-עמי והשני אל-עפר, הוא השם הערבי המופיע במפת ה- PEF . לאחר ההתיישבות היהודית במקום נשאבו מי המעיין לשתייה ומאוחר יותר להשקיה חקלאית של השטחים הסמוכים (אלרון וחובריו, 2013). כיום המקום משמש כפארק שפותח ומתוחזק על ידי רשות נחל הקישון, המועצה המקומית קריית טבעון וקרן קיימת לישראל וכולל את סביבת המעיין, הבריכה ושביל גישה לנחל הקישון.

מי המעיין זורמים תחת גשר הרכבת בקטע קצר שתשתיתו אבנית והוא רדוד יחסית (רוחב האפיק: כ-2.5 מ', עומק מרבי: כ-30 ס"מ). במורד, הבריכה מתרחבת ועמוקה יותר (עומק מרבי: 80-70 ס"מ), תשתיתה במרכז קרקע אלוביאלית עם אבנים קטנות, בשוליה יותר בתי גידול אבניים ולאורך רוב הגדות היא מוקפת בצמחייה צפופה. מהבריכה ממשיכים המים בפלג סבוך שאורכו כ-120 מ' עד לנחל הקישון. ספיקת המעיין גבוהה למדי וניתן לשייכו לקבוצת המעיינות הגדולים באגן הניקוז של הקישון (לדוגמה, ב-24.07.2004 נמדדה בעין אלרואי ע"י השירות ההידרולוגי ספיקה רגעית של 43.2 מ"ק/שעה; מתוך אלרון ועמיתיו, 2013). עכירות המים שנמדדה בסתיו נמוכה מאד (0.7 יע"נ) ובהתאם שקיפות סקי גבוהה (סתיו – 59 ס"מ, אביב – 73 ס"מ).

ערך המוליכות החשמלית (סתיו – 1,618 מיקרוסימנס, אביב – 921 מיקרוסימנס) מצביע על רמת מליחות ביניים בהשוואה למעיינות אחרים באגן הניקוז של הקישון, והוא דומה למעיינות השוכנים בשוליים המערביים של עמק יזרעאל (אלרון וחובריו, 2013). נמצאו הבדלים גדולים במליחות בין תקופת האביב לסתיו. מדידה נוספת שבוצעה בסתיו במאי 2012 מצביעה על ערכים דומים – 863 מיקרוסימנס (אלרון ועמיתיו, 2013). הסיבה להבדלים יכולה לנבוע ממיהול של האקוויפר עקב כניסה של מי גשמים מעוטי מלחים בתקופת החורף.

בקישון התיכון והתחתון אין מעיינות רבים. מעיין אלרואי, יחד עם עינות רעף ועין סעדיה, שייכים לקבוצה מצומצמת של מעיינות ייחודיים הסמוכים לנחל הקישון, מספקים לו מים באיכות גבוהה, ויוצרים מערכות הידרולוגיות ואקולוגיות לחות עם תנאי איכות מים שונים והבדלים בהרכב חברת חסרי חוליות בהשוואה לחברה שמוצאים כיום בנחל. לרמת המליחות הנמוכה במעיינות אלה (2000-1000 מיקרוסימנס) לעומת הריכוז הגבוה בנחל רוב השנה (6000-4000 מיקרוסימנס) יש חלק משמעותי בהבדל בין בתי הגידול.

סה"כ נמצאו בעין אלרואי בסקרי הסתיו והאביב בגוף המים 12 טקסונים של חסרי חוליות ומין אחד של דו-חי. בנוסף נצפו עפים מעל גוף המים שלושה מיני שפיראים (טבלה 13). לשם השוואה בסקר בעין אלרואי שבוצע במרץ 2001 נמצאו בגוף המים 14 טקסונים של חסרי חוליות ושני מינים של דו-חיים, ביניהם טריטון הפסים, בנוסף לשלושה מיני שפיראים בתעופה (ברוזה ועמיתיו, 2001). בניטור שבוצע בנובמבר 2008 דווח על 10 טקסונים של חסרי חוליות (רשות נחל קישון, 2008), ואילו בבדיקה ממאי 2012 כחלק מסקר מעיינות באגן נמצאו במי המעיין 5 טקסונים בלבד ומין אחד של דו-חי (אלרון ועמיתיו, 2013). מכאן שמספר הטקסונים שזוהו בעין אלרואי בסקר הנוכחי דומה לעושר המינים שנמצא בעבר עם מספר הבדלים לא גדולים בהרכב מאכלסי המים.

טבלה 13. עושר הטקסונים בעין אלרואי וערכי שפיעות קטגוריאלית

(1 = פרטים בודדים; 2 = עשרות; 3 = מאות; 4 = אלפים ויותר). ס = סקר סתיו 2014, א = סקר אביב 2015.

אשר למינים הנדירים יותר – בדומה לדיגומים שנערכו באלרואי ב-2008 (רשות נחל קישון, 2008) ו-2012 (אלרון וחובריו, 2013), גם בסקר הנוכחי נמצאו באתר סרטן שווה רגליים מהסוג Asellus והחלזון ביתינה זעירה. שניהם דוגמאות מצוינות לחסרי חוליות שאינם מתקיימים כלל בתחנות הניטור בנחל הקישון והם נדירים בכל אגן הניקוז של הקישון. סרטן ה- Asellus אותר במהלך סקר מעיינות באגן הקישון (אלרון ועמיתיו, 2013) ב-8 מעיינות בלבד, מהם 4 באזור רמות מנשה, שניים נוספים בהרי נצרת (עין לפידות ועין צמרת) ושני מעיינות בעמק יזרעאל (עין מוצב ועין אלרואי). אלרואי מייצג את הנקודה המערבית ביותר של תפוצת המין באזור הזה. החילזון ביתינה זעירה נדיר עוד יותר באזור זה, ובסקר המעיינות נמצא מין זה חוץ מעין אלרואי רק בעין משעול ברמות מנשה (אלרון ועמיתיו, 2013), אם כי אין לפסול הימצאותה במספר מעיינות נוספים.

לעומת זאת, חסרי חוליות נדירים ורגישים שדווחו בסתיו 2008 כגון החילזון מהסוג מימנית (.Heleobia sp) וזחלים של שעיר כנף מהסוג Oxyethira (רשות נחל קישון, 2008), לא נמצאו בסקר הנוכחי וגם לא אותרו במאי 2012 (אלרון וחובריו, 2013). שניהם נחשבים טקסונים רגישים לריכוזי חמצן נמוכים ואיכות מים נמוכה. המימנית דווחה לאחרונה בקישון מתחנת גשר כפר חסידים באביב 2009 (גזית והרשקוביץ, 2009) וזחלי שעיר הכנף מסוג זה מעין אלרואי בסתיו 2008 (רשות נחל קישון, 2008). בשנים האחרונות הטקסונים הנ"ל לא נמצאו בתחנות מעלה הקישון, אך יש לציין שגם קודם לכן דווחו לעיתים נדירות יחסית ובשפיעות נמוכה בקישון. אומנם ידוע שישנם מינים של חסרי חוליות שמופיעים לעתים באתרים מסוימים, נעלמים, ואז חוזרים שוב מאוחר יותר ללא חוקיות קבועה, אולם ברור שהיעלמותם של מינים רגישים מעין אלרואי צריכה לשמש תמרור אזהרה להרעה בתנאי בית הגידול. ניתן לציין שני היעלמויות נוספות של אורגניזמים מעין אלרואי: בעבר דווח על הימצאותה של האצה המקרופיטית נאווית (.Chara sp) במעיין (ברוזה ועמיתיו, 2001) אך מאז לא מוכרת תצפית שדווחה שוב. כך גם לגבי לבנון ליסנר שכמה מאות פרטים ממין זה הועתקו לעין אלרואי מנחל קיני בשנים 2007/08 ובסקר הנוכחי נמצא שהאוכלוסייה לא שרדה (להרחבה ראה פרק תוצאות דגים).

מין נוסף שנמצא בעין אלרואי ואינו שכיח באגן הקישון הוא החילזון שחריר חלק שמאות פרטים מאוכלוסייתו נצפו בסתיו ובאביב. מין זה לא התקיים באופן טבעי במעיין בעבר הקרוב אלא הועתק לשם במהלך שנת 2007 במסגרת "מבצע הצלה" של אלפי פרטים מאוכלוסיית השחריר החלק שהתקיימה בנחל סעדיה, עקב הסטת האפיק במסגרת פרויקט מנהרות הכרמל, הירידה בשפיעת המעיין ועבודות שיקום הנחל שהתקיימו במקום (רשות נחל קישון, 2007). תוצאות הדיגום הנוכחי מצביעות על כך שההעתקה לאלרואי הצליחה והאוכלוסייה התבססה, מתרבה והיא מתקיימת באתר כל השנה. נמצאו במעיין שחרירים שגודל גופם עולה על 20 ס"מ, נתון נוסף המצביע על אוכלוסייה מבוגרת ובריאה. הצלחת ההעתקה מתחזקת לאור הידיעה שבמהלך הסקר לא נמצאו פרטים של שחריר חלק בעין סעדיה.

בנוגע לדו-חיים, ידוע מהסקר הנוכחי ומתצפיות קודמות שצפרדע נחלים מתקיימת באתר. מאידך, למרות שבסקר שהתבצע ב-2001 דווח על טריטון הפסים בבריכה המרכזית (ברוזה ועמיתיו, 2001) לא נמצאו מאז סימנים לנוכחותו של מין נדיר זה בעין אלרואי. ידוע מתצפיות שהחלו משנות ה-30 של המאה שעברה על נוכחות של טריטונים באזור חיפה, נשר ויגור (נספח 4), ואין זה מפתיע אם התקיימו גם בעין אלרואי. מאז הדיווח ב-2001 הסיבה להיעדרות הטריטון אינה ברורה ויתכן והיא קשורה לעבודות הפיתוח הנופי שנעשו במעיין וסביבתו לפני מספר שנים.

לגבי מינים פולשים – בסקר הנוכחי נמצא פרט של החילזון ביצנית אמריקאית. זהו מין פולש מארה"ב שנמצא בסקר הסתיו גם בנחל גדורה סמוך למשתלת צמחים (משתלות הן מקור פוטנציאלי ידוע למינים אקווטיים פולשים). בסקרים עתידיים יש לבחון האם החילזון התבסס במעיין ומתפשט. מין פולש נוסף שנמצא במעיין ב-2012 הוא הצמח אלף-עלה נוצתי, שככל הנראה הוכנס למים ע"י העברת תכולת אקווריום ביתי לאתר. רשות נחל קישון פינתה למעלה מעשרה טונות של הצמח מהמים כדי לאפשר למערכת הטבעית לחזור ולהתפתח. פעולה זו השמידה את האוכלוסייה ומאז המין לא נצפה שוב בבריכה.

לסיכום, למעיין אלרואי ישנה חשיבות אקולוגית והידרולוגית לאגן נחל הקישון. הוא מהמעיינות הבודדים במרחב הקישון אשר אינם נתפסים לצרכי השקיה וזורמים באופן טבעי לנחל. קיים הבדל מסוים בהרכב חברת מאכלסי המים בין נחל הקישון ובין האפיק של מעיין אלרואי והוא קשור בעיקר להבדלים במליחות ובאיכות המים ביניהם (רשות נחל קישון, 2009). חשוב להדגיש שהמעיין מספק בית גידול ייחודי ושונה המגדיל את המגוון הביולוגי בחלקו התחתון של הנחל, ומשמר מינים שאינם שכיחים בבתי גידול לחים מרחב אגן הניקוז של הקישון.

4.7.3 הבריכה המנדטורית

הבריכה המנדטורית שוכנת בגדה הצפונית של נחל הקישון במורד גשר הרכבת וגשר יגאל ידין. זוהי בריכה מלאכותית גדולה (בסביבות 70×45 מ') ועמוקה יחסית שמתחברת בתעלה צרה שאורכה כ-170 מ' לנחל הקישון (תמונה 18 ותמונה 19). הבריכה נמצאת סמוך לשרידיו של מחנה בריטי ששכן במקום בימי המנדט. חורשות האקליפטוס מצפון-מזרח לבריכה ניטעו לראשונה ככל הנראה באותה תקופה. בשלב מאוחר יותר שימש

תמונה 18. צילום פנוראמי לכיוון דרום-מזרח – משמאל הבריכה המנדטורית ומימין ערוץ נחל קישון. במעלה הנחל ניתן לראות את גשר יגאל ידין (צילום: אלדד אלרון, 06.11.14).

הניטור בבריכה המנדטורית בסתיו ובאביב כלל דיגום לאורך חלק מגדות הבריכה ובאזור התעלה קרוב למפגש עם בריכה. לבריכה תשתית טינית אך לא טובענית. מסביבה צמחיית גדות שעיקרה קנה מצוי וסמר. בעת הדיגום בסתיו לא נצפה תהליך של שפל או גאות (מתצפיות של רשות נחל קישון קיימת כניסת מי נחל לבריכה המנדטורית בזמן גאות גבוהה במיוחד בקיץ או זרימה מוגברת בנחל בחורף). ריכוז החמצן שנמדד בבריכה המנדטורית היה גבוה (טבלה 14) ויחד עם גוון המים העיד על פריחה בעוצמה בינונית של אצות פלנקטוניות. תנאים דומים למדי נצפו גם בדיגום באביב. הבריכה המנדטורית מחוברת לנחל הקישון ומושפעת מאיכות מימיו, אך ככל הנראה מים אלה נמהלים במי נביעה מליחה (גזית והרשקוביץ, 2007). חשוב להדגיש, שבשל קשיי נגישות ועומק המים, הדיגום בבריכה המנדטורית אינו משקף בהכרח את כלל מצאי מאכלסיה. חילזון זה הוא מין מקומי שאינו בסיכון, הוא מתקיים ברוב אזורי הארץ במים מתוקים ומליחים ולפי הממצאים ברור שבעבר היו באתר פרטים. מניטורים שנעשו בקישון בשנים האחרונות נראה שהמגדלית מופיעה באתרים מסוימים, נעלמת, ואז חוזרת בשנה אחרת, בלי חוקיות קבועה. זוהי תופעת מוכרת, אך לא ידוע מהם התנאים הסביבתיים שגורמים לנוכחות או היעדרות של המגדלית וכיצד תופעה זו משתלבת במחזור החיים של האוכלוסייה. מאידך גיסא, עד שלא ימצאו פרטים חיים של המגדלית באתר זה לא ניתן להניח שהאוכלוסייה לא נעלמה.

סה"כ נמצאו בבריכה המנדטורית בסקרי הסתיו והאביב בגוף המים 11 טקסונים של חסרי חוליות אקווטים, ונצפה בסמוך מין אחד של שפירית בוגרת (טבלה 14). לשם השוואה, בסקר שבוצע בבריכה המנדטורית ב-31.05.2007 דווח על 10 טקסונים (גזית והרשקוביץ, 2007), מכאן שעושר המינים בשני הסקרים דומה עם מספר הבדלים בהרכב חסרי החוליות.

במהלך הניטור בסתיו ובאביב נמצאו עשרות פרטים של צדפה שחורת-פסים (Mytilopsis sallei) צמודים למצעים אבניים. מין זה מקורו במרכז ובדרום אמריקה והוא ידוע במספר מדינות כפולש אגרסיבי. הצדפה אותרה לראשונה במעלה תחנת "גשר אירי-בריכות נשר" במהלך ניטור ביולוגי שהתבצע בקישון ב-19.05.2014 (אלרון וינאי, 2014), ובסקר עוקב שנערך מספר שבועות לאחר מכן כדי לאתר היכן התבססה הצדפה בנחל (גורן, 2014). הממצא מהבריכה המנדטורית הוא האיתור הראשון של הצדפה במורד הנחל, ולכן סביר להניח שהיא התבססה גם באתרים נוספים במקטע זה. מין נוסף של רכיכה שנמצא בבריכה המנדטורית הוא החילזון מגדלית הנחלים, אם כי לא נמצאו פרטים חיים אלא קונכיות בלבד. קונכיות ריקות דווחו מהבריכה המנדטורית גם בדיגום שבוצע באביב 2007 (גזית והרשקוביץ, 2007).

טבלה 14. עושר הטקסונים בבריכה המנדטורית וערכי שפיעות קטגוריאלית

(1 = פרטים בודדים; 2 = עשרות; 3 = מאות; 4 = אלפים ויותר). ס = סקר סתיו 2014, א = סקר אביב 2015.

אשר לאורגניזמים ממקור ימי – למעט הצדפה שחורת-פסים, הסרטן קפצן מצוי ובלוטי הים שנפוצים במקומות רבים לאורך גדות הקישון המלוח, מין ימי נוסף שנצפה בסיור מקדים בבריכה המנדטורית הוא שייט כחול (תמונה 20). זהו סרטן מסדרת מעשירי רגל (Decapoda) , מהגר לספסי שתפוצתו המקורית באוקיינוס ההודי והשקט שחדר לים התיכון דרך תעלת סואץ כנראה בסוף המאה ה-19. כיום הוא נפוץ לאורך חופי הארץ בעומק לא רב ונתפס בכמויות גדולות בשלל הדיג, בעיקר החל מסוף ספטמבר עד דצמבר. נראה שאוכלוסיות של מין זה עולות מדי פעם גם במעלה הקישון המלוח.

לסיכום, הבריכה המנדטורית למרות היותה גוף מים מלאכותי משמשת היום בדומה לאפנדיקס בית גידול ייחודי במורד הקישון המספק סביבות מחייה עם מאפיינים שונים מהאפיק הרחב של הנחל עצמו. הבריכה משמשת מקלט לחסרי חוליות ודגיגים ואלמנט נופי יוצא דופן שראוי שישתלב בכל תכנון אקולוגי-סביבתי עתידי של רצועת הגדה הצפונית מגשר יגאל ידין לכיוון פארק הקישון.

תמונה 19. תעלה שמחברת את הבריכה המנדטורית לנחל הקישון (צילום: אלדד אלרון, 17.05.15).

תמונה 20. שייט כחול (Portunus pelagicus) שנתפס בבריכה המנדטורית במעלה התעלה המובילה לבריכה (צילום: אלדד אלרון, 24.06.14).

4.7.4 שלוחת שפך הקישון ("אפנדיקס")

הדיגום באפנדיקס נערך בשתי תחנות – הראשונה באזור החיבור של הקישון והאפנדיקס, והשנייה קרוב לקצה האפיק הרטוב מול עץ התמר. הדיגום כלל גם בדיקה של בריכות צד. בעת הדיגום בסתיו ובאביב האפנדיקס היה בשפל חלקי. רוחב האפיק בקטע הקרוב לחיבור לנחל היה כ-20 מ' והעומק המרבי כ-40 ס"מ. מערבה משם לכיוון קצה האפנדיקס רוחב הלגונה היה צר הרבה יותר ולא עלה על 5 מ'. הגדות בשני הצדדים היו מכוסות בצמחיית מלחות שגלשה עד לקו המים. לאורך הגדה הדרומית המורכבות המבנית הייתה גבוהה יותר וכללה מספר שלוחות צד (תמונה 21; תמונה 22). התשתית מורכבת מסדימנט רך וטובעני בצבע שחור שעומקו נע 35-30 ס"מ ובסקר האביב אף נמדדה תשתית רכה שעומקה כ-100 ס"מ. הסדימנט מורחף בקלות, והרחפתו גורמת לריח חזק של חומר אורגני נרקב.

תמונות 21 ו-22. שלוחת שפך הקישון ("האפנדיקס"): א – מבט מהגדה הדרומית אל הגדה הצפונית. בחלק הרחוק מימין, אזור החיבור עם האפיק המרכזי; ב- מבט מהגדה הדרומית אל מורד הלגונה. ניתן לראות את אזור תחנה 2 סמוך לעץ התמר בגדה הצפונית. מעבר לסוללת העפר בגדה הצפונית נמצאות בריכות הבוצה (צילום: אלדד אלרון, 06.11.14).

בבדיקות השדה הבסיסיות שנמדדו לא נמצאו חריגות באיכות המים (טבלה 12). למעשה, מכיוון שהאפנדיקס מחובר לנחל הקישון ואין כניסה אליו של מים ממקור אחר, איכות המים בשניהם דומה. למרות זאת מליחות המים שנמדדה (7,800 מיקרוסימנס) הייתה נמוכה בהרבה מהמצופה ושונה מהמדידות בגשר ההסתדרות וגשר יוליוס סימון. סה"כ נמצאו באפנדיקס בסקרי הסתיו והאביב 15 טקסונים של חסרי חוליות אקווטים. כמו כן נצפו עפים מעל גוף המים שלושה מיני שפיראים (טבלה 15), וזוהה עכביש אקווטי למחצה מסוג פגיונית המשתייך למשפחת הפגיוניים (Tetragnathidae) . חשוב להדגיש שמרבית הטקסונים נמצאו בשפיעות נמוכה – לרוב פרטים בודדים מכל טקסון, זאת למרות שהשטח נדגם בצורה מקיפה ע"י שני דוגמים מיומנים.

טבלה 15. עושר הטקסונים בשתי התחנות באפנדיקס וערכי שפיעות קטגוריאלית

(1 = פרטים בודדים; 2 = עשרות; 3 = מאות; 4 = אלפים ויותר). ס = סקר סתיו 2014, א = סקר אביב 2015.

לשם השוואה, בסקר שבוצע באפנדיקס ב-31.05.2007 נרשמו 19 טקסונים חיים (גזית והרשקוביץ, 2007). ההבדל במספר הטקסונים נובע מכך שבסקר הנוכחי לא נמצאו באפנדיקס מספר מיני סרטנים מהסדרות דפנאים (Cladocera) , שווי רגל (Isopoda) , מעשירי רגל (decapoda) ופרטים מהמין Corophium orientalis השייך לסדרת השטצדאים (Amphipoda). האחרון הוא מין קטן ונדיר שנכחד בחלק משפכי הנחלים בארץ עקב זיהום וזוהה בשנים האחרונות באפנדיקס, בעינות תמסח ובשמורת עין אפק בנעמן. כמו כן חסרים ברשימה מספר טקסונים מסדרת הזבובאים שדווחו בסקר הקודם. לעומת זאת, ישנם זבובאים שלא זוהו בעבר באפנדיקס כגון רחפניים וטבניים, וכך גם לגבי החיפושיות הבוגרות.

בדומה לניטור הקודם, גם בנוכחי נמצאו באפנדיקס שטצד ממוצא ימי, בלוטי ים מהסוג Balanus , והחילזון מלחית החופים (Phytia myosotis) המוגדר בארץ כמין שעתידו בסכנה (מילשטיין ועמיתיה, 2012). מלחית החופים הוא מין מתמחה (ספציאליסט) המוגבל לבית גידול צר יחסית של אזורי מלחות מוצפים סמוך לשפכי הנחלים. הוא מוגדר מין יבשתי אך תלוי באופן ישיר בסביבה הימית (2013 , HELCOM RedList Assessment). שמירה על אזורי המלחות דוגמת האפנדיקס, הוא תנאי בסיסי להמשך קיומו של מין זה.

מספר הטקסונים שנמצאו באפנדיקס בשני הניטורים גבוה משמעותית מהמספר שנמצא בתחנות מורד הקישון – גשר ההסתדרות וגשר יוליוס סימון. היתרון של אזור האפנדיקס על פני הערוץ המרכזי משתקף במורכבות פיזית (מבנית) טבעית גבוהה יותר (תמונה 21 ותמונה 22), המתבטאת במגוון גדול יותר של נישות אקולוגיות המגדילות את פוטנציאל האכלוס ע"י מגוון של חסרי חוליות אקווטים. מאידך איכות המים צפויה להיות דומה מאד והשפעת הגאות והשפל על שטח מוגבל בגודלו ורדוד עולה על השפעתו על האפיק המרכזי.

לסיכום – מתוצאות הסקר עולה, שבדומה לממצאי העבר, האפנדיקס הוא המקטע העשיר ביותר בחסרי חוליות אקווטיים בכל מורד נחל הקישון, קרי במקטע המלוח שלו. תוצאות אלה מחזקות את ההנחה שלמרות הבעיות האקוטיות והכרוניות באיכות המים והבוצה במורד הקישון, למורכבות המבנית ישנו תפקיד חשוב בהגדלת עושר ומגוון הטקסונים. גורמים חשובים שתורמים למורכבות באפנדיקס הם מגוון של אזורים עמוקים ורדודים, שלוחות אצבע שמגדילות את שטח הגדות, בריכות צד וצמחיית מלחות שופעת במים ובגדות המספקת מצע להתיישבות של חסרי חוליות ומסתור והגנה מפני טורפים.

האפנדיקס מייצג נוף היסטורי אחרון שנותר במורד הקישון ובנחלי חוף אחרים של לגונות רדודות המוצפות לסירוגים בתהליכי הגאות והשפל. לאור ערכיותו האקולוגית הרבה וייחודיותו, במקביל לסכנות האורבות לו עקב התוכניות להרחבת נמל חיפה, חלה חובה להגן סטטוטורית על אזור האפנדיקס ולהמשיך לפעול לשיקומו.

4.7.5 מקווי מים עונתיים במורד הקישון

במטרה לחפש גופי מים עונתיים בשטחי הצפה במורד הקישון התבצע סיור ב-19.03.15 מאזור גשר ההסתדרות לגשר יוליוס סימון. באזור שבין גשר ההסתדרות וגשר יגאל ידין ולאורך הגדה הימנית עד גשר יוליוס סימון לא נמצאו סימנים לגופי מים. לעומת זאת, נמצא שהאזור מגשר יגאל ידין ועד גשר יוליוס סימון לאורך הגדה השמאלית, בפרט מדרום למשטח ה-90, מכיל מספר גופי מים.

מים עונתי בו נמצאו ראשנים של טריטון הפסים.

באותו סיור נדגמו מדרום למשטח ה-90 מקווה מים עונתי (בריכת חורף) ותעלת ניקוז ארוכה (איור 13). בשניהם נמצא עושר מינים בינוני של חסרי חוליות (10 טקסונים) בהשוואה לבריכות חורף. בנוסף, נלכדו ראשנים של שלושה מיני דו-חיים. הממצא המעניין ביותר היו מספר ראשנים של טריטון הפסים שאותרו בבריכת החורף, כמו גם ראשנים של קרפדה ירוקה בשני גופי המים. בביקור חוזר בבריכה ב-17.05.15, חודשיים מאוחר יותר, נמצא שהיא כבר התייבשה ולא ניתן היה לדעת האם הראשנים הצליחו להשלים גלגול. הסיכון עבור ראשני הטריטון גבוה יותר משום שסיום הגלגול במין זה במישור החוף מתרחש בסוף אפריל ובמהלך מאי.

טבלה 16. עושר הטקסונים בגופי מים עונתיים ליד משטח ה-90 וערכי שפיעות קטגוריאלית (1 = פרטים בודדים; 2 = עשרות; 3 = מאות; 4 = אלפים ויותר)

מקור האוכלוסייה של טריטון הפסים בבריכת החורף אינו ברור דיו. יתכן ובשטח הזה מתקיימת אוכלוסייה טבעית בדומה לאוכלוסייה שהתקיימה בבריכת החורף סמוך לצומת הצ'ק פוסט (בסביבות 1 ק"מ בקו אווירי). מאידך גיסא, ידוע שבאביב 2012 הועברו כ-20 טריטונים משלימי גלגול מבריכת הצ'ק פוסט שעמדה לפני הריסה לבריכה ליד משטח ה-90. למרות מספר הפרטים הקטן שהועבר לא ניתן לפסול על הסף אפשרות שמקור הראשנים בפרטים אלה. ידוע מתצפיות שנרשמו כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת על קיום אוכלוסיות טריטון הפסים באזור חיפה, נשר ויגור (נספח 4). הרצועה לאורך הגדה השמאלית (דרומית) של הקישון מגשר יגאל ידין עד לגשר יוליוס סימון הוא אזור בעל פוטנציאל גבוה לקיום של מקווי מים עונתיים בגלל יכולתו לנקז ולקלוט מי גשמים המגיעים מהשטחים מדרום ובשל הקרקע האלוביאלית דקת הגרגר שמונעת חלחול מהיר של המים הנקווים.

4.7.6 עין סעדיה

עין סעדיה הנובע למרגלות הכרמל סמוך לצומת הצ'ק פוסט בחיפה ושפיעתו היא הגדולה שבמעיינות אגן הקישון. נופיו תוארו כבר באמצע המאה ה-19 ע"י אחותו של סגן הקונסול הבריטי שהתגוררה בחיפה (1862 , Rogers ). בתקופת המנדט הותקנה משאבה בקצה נקבת האיחוז, ונשאבו מים לשתייה בכמות של כ-80 מ"ק/שעה. בית המשאבות שייך כיום לתאגיד מי הכרמל, ומזה שנים רבות לא מתבצעת שאיבת מים מהמעיין עקב המלחת המים ופסילתם לשימוש.

מהנביעה זורמים המים בצינור לנחל לסעדיה מתחת לדרך ישראל בר-יהודה וגשר מהתקופה העותומאנית. תוואי הנחל ממשיך לאורך ציר בר גיורא, פונה צפונה לקראת המעבר מתחת לכביש 22 ומשם בתוואי מוסדר כתעלה מלבנית מבוטנת דרך שטח הפקר עירוני-תעשייתי אל תוך שטחי נמל חיפה. הנחל נשפך למורד הקישון בגדה שממול לפתח נמל הדייג. הנחל עבר לאורך השנים שינויים הנדסיים נרחבים והסטות שהאחרונה שבהם בשל פרויקט מנהרות הכרמל (רשות נחל קישון, 2014). זאת ועוד, במרץ 2010 הנחל התייבש עקב הפסקה של השפיעה מהמעיין, דבר שגרם לפגיעה קשה במערכת האקולוגית (רשות נחל קישון, 2010). כשנתיים מאוחר יותר, בחורף 2012 שהיה גשום מהממוצע, חזר המעיין לנבוע ונכון לכתיבת שורות אלה לא יבש שוב. לאחרונה התבצע ב-300 מ' העליונים של הנחל שיקום נופי ע"י זכיינית פרויקט מנהרות הכרמל.

ב-29.07.15 התבצע ניטור הידרו-ביולוגי במקטע העליון בלבד של נחל סעדיה (עד כ-300 מ' במורד הנביעה). ערך המוליכות החשמלית שנמדד בניטור בנוסף לתוצאות מאז שנת 2012 4 מצביע על תנודתיות ברמת המליחות שנעה במהלך השנים בין 3,000-1,500 מיקרוסימנס. באפיק נראו מספר צמחי מים צפים וטבולים ביניהם נהרונית צפה ונימפאה תכולה (תמונה 23). האחרון הוא מין אדום הנמצא בארץ בסכנת הכחדה חמורה (ראה סקר צומח – סעיף 4.4). במקביל נראו בנחל גם ריכוזים קטנים של שני מינים של צמחי מים פולשים – אלף עלה מימי ויקינתון המים (איכהורניה עבת-רגל).

עושר מיני חסרי החוליות היה נמוך וכלל 3 טקסונים בלבד ובשפיעות נמוכה (טבלה 17). בדיגום שנערך ביוני 2012 נמצאו גם כן 3 טקסונים בלבד של חסרי חוליות אם כי מקבוצות שונות (תולעת שטוחה, חיפושית חובבת מים והחילזון בוענית חדה), ובנוסף נצפו באותו סקר גם פרטים בוגרים של צפרדע נחלים (אלרון ועמיתיו, 2013).

למרות שהתבצע חיפוש אינטנסיבי על גבי אבנים בנחל לא נמצאו פרטים חיים של החילזון שחריר חלק אלא קונכיות ריקות בלבד. נראה שבקטע זה האוכלוסייה לא התאוששה מהתייבשות המעיין. בשנת 2007 הועתקו אלפי פרטים של השחריר מנחל סעדיה לעין אלרואי (רשות נחל קישון, 2007) ונקלטו שם היטב.

טבלה 17. עושר הטקסונים בשתי התחנות באפנדיקס וערכי שפיעות קטגוריאלית

(1 = פרטים בודדים; 2 = עשרות; 3 = מאות; 4 = אלפים ויותר). ס = סקר סתיו 2014, א = סקר אביב 2015.

בר יהודה). קטע זה עבר לאחרונה שיקום נופי ע"י זכיינית פרויקט מנהרות הכרמל. חץ לבן בתמונה מציין את מיקומם של צמחי נימפאה תכולה צפים במים (צילום: אלדד אלרון, .)29.07.2015

שני ממצאים מטרידים שנראו בנחל סעדיה כללו פסולת צפה ושקועה לאורך אפיק הנחל וחדירה של מים באיכות ירודה מתעלת ניקוז אל שלוחה קצרה המתחברת לנחל. מסתבר שבעיית הזיהום ידועה כבר משנת 2010 ומקורה במוצא ניקוז עירוני המנקז את אזור התעשייה (רשות נחל קישון 2010), אולם עד היום לא הצליחו במחלקת הניקוז בעיריית חיפה לפתור את הבעיה.

בתוואי הנחל הקיים, מורד נחל סעדיה אינו נגיש ולא קיימת אפשרות פיתוח ושיקום. רשות נחל הקישון החלה בקידום שיקום מורד נחל סעדיה על ידי הטייתו, חיבורו לקישון דרך אזור שלוחת האפנדיקס. ההצעה היא להשיב את מי נחל סעדיה לאזור החיבור ההיסטורי ובכך להגביר את השפעתו החיובית על מערכת הקישון (רשות נחל קישון, 2014). הרעיון התכנוני הוא להטות את מוצא נחל סעדיה לבריכות הבוצה הישנות ומשם אל האפנדיקס כדי לייצר בתי גידול לחים במליחויות משתנות ופארק צפרות. לאחרונה קיבלה רשות הנחל תקצוב לתכנון הפרויקט מהקרן לשמירה על השטחים הפתוחים ובימים אלה מתבצעת בחינת החלופות התכנוניות.

4.7.7 נחל גדורה

שטח אגן הניקוז של נחל גדורה הנו 64 קמ"ר והוא מנקז את אגן שפרעם (צפוני ודרומי), שטחים חקלאיים ממזרח לקרית ביאליק ואת הנגר העירוני בקריית ביאליק ואזורי התעשייה בצפון קריית אתא ומפרץ חיפה שמצפון לקישון (שרבן ועמיתיו, 2009). הנחל עובר במסדרון עירוני ותעשייתי ממזרח ומדרום לקריות, ונשפך במורד לנחל הקישון ליד בתי הזיקוק.

הפיתוח העירוני והתעשייתי בעיקר לאחר קום המדינה והיעדר פיקוח נאות חשפו במהלך השנים את הנחל לזיהום כבד שמקורו בגלישות ביוב ממערך איסוף הקריות למט"ש חיפה (תקלות בתחנות שאיבה, פריצות ודליפות מקווי מאסף), הזרמות לא חוקיות של תעשייה קלה הפרוסה לאורך חלקו התחתון של הנחל, הזרמה של שפכי מפעל פרוטרום שפסקו רק לפני מספר שנים, וזיהומים מדלקים ושמנים. רוב מוקדי הזיהום הנקודתיים טופלו, אך הנחל עדיין סובל מפריצות ביוב המתרחשות לאורכו (לדוגמה, דו"ח רשות נחל קישון, 2010). כיום מקור המים המרכזי בנחל הם מי תהום גבוהים בנוסף למי תהום שמזינים את הנחל דרך נקזים עירוניים. ספיקת הנחל הנמוכה ביותר היא בקיץ ובסתיו.

קדם לסקר סיור מקדים בנחל גדורה שנערך ב-29.10.2014 ובמהלכו נבדק הנחל החל מהמעלה בקריית ביאליק ממזרח לרחוב הערמונים ועד למפגש הגדורה עם הקישון. מעלה הנחל הינו תעלת ניקוז הנדסית מיושרת. בעת הסיור בסתיו הערוץ לא הכיל מים, והיה מכוסח מצמחיה בשתי גדותיו. צמוד וממערב לנחל סלולה דרך אספלט המשמשת את התושבים לפעילות נופש ופנאי. תחילת האזור הרטוב בנחל היה בקצה המזרחי של רחוב הברושים, מול משתלת "בית החקלאי". מנקודה זו אל המורד בוצע הסקר ההידרו-ביולוגי בסתיו ובאביב בשלוש תחנות דיגום.

סה"כ זוהו בסקרים בשלושת התחנות בנחל גדורה 11 טקסונים של חסרי חוליות, כולם מינים עמידים לאיכות מים נמוכה (טבלה 18). כמו כן, זוהו בנחל שישה מיני שפיראים בוגרים מעופפים (שפירית נודדת, שפירית אדומה, שפירית הארגמן, שפירית מסוג sympetrum , שפרירית שטוחת רגל, שפרירית הדורה) שזהו מספר גבוה עבור נחל שאיכות בית הגידול שלו נמוכה. בנוסף נצפו פרטים בוגרים של צפרדע נחלים וצבי ביצה.

לעומת זאת, בסקר שבוצע ב-2008 בשני מועדים שונים בארבעה תחנות בנחל נמצאו בסה"כ 31 טקסונים (גזית ועמיתיו, 2009). הבדל כל כך גדול בעושר המינים של חברת חסרי החוליות מצביע על התדרדרות בבריאות הנחל. ישנן סדרות שלמות של חרקי מים שנמצאו בסקר הקודם והפעם לא אותרו כלל – בריומאים, שפיראים, פשפשאים וחיפושיות. ערכיות אקולוגית נמוכה זו עשויה להיות מוסברת ע"י מספר גורמים: המורכבות המבנית הנמוכה (לנחל חתך מיושר, טרפזי ואחיד וגדות תלולות), ממשק הצמחייה האגרסיבי בשתי הגדות לאורך רוב האפיק, השינויים שנגרמו לנחל עקב סלילת כביש עוקף קריות (כביש 22) בעיקר החל ממורד יער ברנדייס, הריסוס בחומרים רעילים להדברת זחלי יתושים ואיכות המים הסובלת מדי פעם מפריצות בקווי הולכת ביוב, מהנקזים העירוניים ומפעילויות פיראטיות. כמו כן, בגדות ניתן למצוא ערימות של פסולת לא חוקית.

התבוננות בתמונות שצולמו בסקר הקודם (גזית ועמיתיו, 2009) בדגש על תחנות "הנגרייה" ו"מוסך פרץ" מרמזת שהאפיק היה לפני מספר שנים פחות מופרע, הכיל אזורים בריכתיים ושפיעות גדולה יותר של צמחייה גדות וצמחייה טבולה שהעלו את מורכבות המבנית.

טבלה 18. עושר הטקסונים בתחנות נחל גדורה וערכי שפיעות קטגוריאלית

(1 = פרטים בודדים; 2 = עשרות; 3 = מאות; 4 = אלפים ויותר). ס = סקר סתיו 2014, א = סקר אביב 2015.

תחנה 1: "נקז אפרים"

תחנת הדיגום נמצאת מדרום לרחוב אושה, מול נקז עירוני גדול וסמוך לשתי משתלות ("בית החקלאי" בגדה השמאלית ו"ביאליק" בגדה הימנית). בסקר שבוצע בגדורה בשנת 2008 הנקז נקרא "נקז אפריים" על שם רחוב סמוך (גזית וחובריו, 2009). מקור המים העיקרי שמזין את הנחל במקטע זה הוא הנקז. רוחב הנחל אינו עולה על 2 מ' והזרימה חלשה. עומק המים המרבי מול הנקז – 60 ס"מ ואילו במורד גובה עמודת המים לא עלה על 18 ס"מ. צמחית הגדות משני צדי הערוץ מכוסחת וכוללת בעיקר צמחייה עשבונית נמוכה וכמה גושי צמחים במים ליד הנקז (תמונה 24). התשתית מעט בוצית ומורכבת מאבנים קטנות, חרסית וחומר אורגני נרקב. כמו כן הורגש באוויר ריח חלש שמקורו בחומר אורגני נרקב.

המליחות שנמדדה בתחנה בסתיו ובאביב (1190 ו-1255 מיקרוסימנס, בהתאמה) דומה מאד לתוצאת המדידה בסקר הקודם (1200 מיקרוסימנס; גזית וחובריו, 2009) ומעידה שמקורות המים נותרו דומים. בסקר הסתיו ריכוז החמצן המומס שנמדד בצהריים העיד על תנאים קשים של מחסור בחמצן במים (אלרון ועמיתיו, 2015) אך בסקר האביב הריכוז היה תקין. האירוע שזוהה בסקר הסתיו הוא רק אחד מתוך דיווחים רבים בשנים האחרונות על פריצות של קווי ביוב שזיהמו את הנחל.

כל חסרי החוליות האקווטים שנמצאו בתחנה זו הם מינים העמידים למים באיכות ירודה וריכוזי חמצן נמוכים. כך גם שלושת מיני החלזונות הפולשים שנמצאו ומשתייכים לתת-מחלקת השבלולים הריאתיים ( Pulmonata). על קבוצה זו נמנים חלזונות הנושמים אוויר אטמוספרי באמצעות מבנה דמוי ריאה, ולכן אינם רגישים לתנאי החמצן שנמדדו בתחנה. כנגד, נמצאו רק קונכיות של החילזון מגדלית הנחלים השייך לקבוצת החלזונות נושמי זימים ולכן גם נחשב רגיש יותר לריכוזי חמצן נמוכים.

שני מינים של חלזונות פולשים שנמצאו בתחנה זו נפוצים מאד במשתלות ובריכות נוי שבהם מגדלים צמחי מים, ונראה שמקורם במשתלות הסמוכות לנחל. מקור הביצנית האמריקאית (באנגלית – American ribbed fluke snail) במזרח ארה"ב ומשם הוא נפוץ לאזורים רבים בעולם.

תמונה 24. נחל גדורה בתחנת נקז אפריים (צילום: אלדד אלרון, 17.05.2015). הנחל עבר כיסוח או ריסוס בשתי גדותיו. בגדה השמאלית משתלת "בית החקלאי".

לישראל הוא חדר בשנות ה-70 של המאה הקודמת ומצוי כיום ברוב אזורי הארץ (בנחל הירקון זהו החילזון הנפוץ ביותר). זהו מין בעל עמידות לזיהום וכושר רבייה גבוה, ויש חשש שיתחרה עם מיני ביצניות מקומיים בבתי הגידול הטבעיים שאליהם הוא פלש. כמו כן ידוע שהוא משמש פונדקאי ביניים לשני מינים של עלקת הכבד.

חלזון פולש נוסף הוא סלילנית (פלנורבלה) אמריקאית (באנגלית – Seminole rams-horn) . מקורו בפלורידה והוא ידוע כמין זר במקומות רבים בעולם. הוא התגלה בארץ לראשונה בשנות ה-50 של המאה שעברה, וכנראה הגיע ארצה כטרמפיסט במסגרת סחר בציוד לגידול דגי נוי וצמחי מים. בישראל הוא מאכלס בריכות, תעלות ומאגרים בכל הארץ, בעיקר סמוך לישובים. בדומה לביצנית גם לסלילנית האמריקאית כושר ריבוי גבוה ועמידות בפני זיהום. לא ידועות כיום השפעות של מין זה על החי והצומח המקומיים בארץ.

הסרטן הירוד Moina macrocopa שנמצא בסקר הסתיו משתייך לסדרת הדפנאים והוא קטן יותר מקרוביו המשתייכים לסוג דפניה (Daphnia). מיני מוינה לרוב עמידים למים המכילים ריכוזי חמצן נמוכים, מליחות גבוהה, אאוטרופיקציה והפרעות נוספות. כך שאין זה מפתיע למצוא אותו בנחל גדורה. נמצא גם בסקרים שנעשו בנחלים נוספים דוגמת מורד נחל לכיש (אלרון וינאי, 2014).

תחנה 2: יער ברנדייס

התחנה ממוקמת ליד מפגש הרחובות ההגנה וניר עם ומול יער ברנדייס – חורשת איקליפטוסים גדולה מצידו המזרחי של נחל גדורה. מצפון לחורשה עוברת תעלת ניקוז יבשה שמתחברת לגדורה (גזית וחובריו, 2009). רוחב גוף המים כ-3 מ', עומק עמודת המים המרבי 31 ס"מ והזרימה חלשה. גוון המים אפור-שחור וכצפוי שקיפות הסקי נמוכה יותר בהשוואה למקטע במעלה (12 ס"מ בלבד). צמחית הגדות משני צידי הערוץ מכוסחת ברובה עם עומדים בודדים של קנה מצוי. התשתית בעיקרה בוצית-טובענית ומכילה גם מספר אבנים גדולות. עומק הבוצה נע בין 25-15 ס"מ.

(צילום: אסף מירוז, 12.05.2015).

המליחות שנמדדה בתחנה בסתיו ובאביב (2590 ו-1782 מיקרוסימנס, בהתאמה) גבוהה מזו שנמדדה ב"נקז אפרים", אולם גם בסקר הקודם נמצא שבתחנה זו המוליכות החשמלית גבוהה יותר (גזית ועמיתיו, 2009), והיא מעידה על הזנה של הנחל במים מליחים. גם בתחנה זו ריכוז החמצן המומס שנמדד בסקר הסתיו העיד על תנאים קשים של מחסור בחמצן במים. מסתבר שתופעה זהה של תנאי חמצן ירודים נמדדה בנחל גם בסקר הקודם ב-28.09.2008 (גזית ועמיתיו, 2009). הסיבה לכך הייתה חדירה לנחל של מים עם עומס אורגני גדול (150-30 מ"ג/ליטר) וריכוז אמוניה גבוה (13-11 מ"ג/ליטר) שגרמו לירידה בחמצן.

בתאריך 12.05.15 נצפה בתחנה זו קבלן מטעם עיריית קריית ביאליק מרסס את ערוץ הנחל למניעת מפגעי יתושים עם פירתרואיד מסוג סיפרמתרין (תמונה 25), שהוא חומר הדברה לא ידידותי שרעילותו גבוהה לכל שוכני המים והוא גורם לפגיעה סביבתית קשה (הרשקוביץ ועמיתיו, 2013). שימוש בפריתרואידים מוגדר כאפשרות אחרונה במדרג החומרים, רק במקומות המותרים ועם דיווח למפקח המחוזי טרם הביצוע (הרשקוביץ ועמיתיו, 2013). לאור אירועים מסוג זה ומצב הנחל באופן כללי אין זה מפתיע שנמצאו בתחנת יער ברנדייס 5 טקסונים בלבד של חסרי החוליות, כולם עמידים למים באיכות ירודה ולריכוזי חמצן נמוכים. בולט מכולם בסקר האביב היה ימשוש מסוג כירונומוס (.Chironomus sp) ששפיעותו הגבוהה (מאות פרטים) והבולטת מאפיינת בתי גידול אקווטים מעוטי חמצן.

תחנה 3: רח' צבי הרמן

עקב סלילת כביש עוקף קריות (כביש 22) תחנת "הנגרייה" שנדגמה במקטע זה בסקר הקודם עברה שינוי והגישה אליה אינה אפשרית כיום. כפועל יוצא נדגמה תחנה בקרבת מקום סמוך ממזרח לרחוב צבי הרמן ונגרית "סוהיל".

המים מגיעים דרך מובל בטון שנבנה בעת סלילת כביש עוקף קריות וזורמים בתעלה מיושרת. ממערב לגדה הימנית נמצא אזור תעשייה וממזרח לגדה השמאלית כביש עוקף קריות. בגדה השמאלית כניסה של תעלת ניקוז גדולה המזרימה מים לנחל גדורה בספיקה גבוהה (כ-10 ליטר/שניה).

בסיור מקדים ב-29.11.2014 המים שהגיעו מהתעלה היו עכורים ובעלי גוון חלבי שנגרם מהרחפה של חלקיקים קולואידלים. בסקר הסתיו (06.11.2014) נותרה הזרימה החזקה אך העכירות פחתה מאד, אך לעומת זאת בסקר האביב (17.05.15) הזרימה הייתה חלשה הרבה יותר. קרקעית הנחל מכילה סדימנט רך (עומק: כ-33 ס"מ) בצבע שחור עם ריח של תרכובות גופריתיות. כמו כן ישנן תלונות של בעלי עסקים סמוכים על ריחות קשים מהנחל. לאורך הגדות, בעיקר בגדה הימנית, ישנן ערימות פסולת פיראטית.

המליחות שנמדדה במעלה הכניסה של תעלת הניקוז הייתה דומה לזו שנמדדה בתחנת "יער ברנדייס". גם בתחנה זו ריכוז החמצן המומס שנמדד בסתיו הצביע על תנאים אנוקסים כפי שנמדד בתחנות המעלה. לעומת זאת, איכות המים שנמדדה בתעלת הניקוז הייתה שונה מאד (אלרון ועמיתיו, 2015). בתחנה זו נמצאו בסקרים 5 טקסונים בלבד של חסרי החוליות, כולם עמידים למים באיכות ירודה ולריכוזי חמצן נמוכים.