המערכת התחתונה של נחל הקישון נדגמה באביב 2021. שבע תחנות נדגמו לאורך הנחל החל ממעלה הנחל ועד לנקודת יציאתו לים. מטרות הניטור הינן לעקוב אחר שינויים מרחביים, עונתיים, ורב שנתיים באוכלוסיות המיקרואצות (פיטופלנקטון) והחיידקים וקצב פעילותם (יצרנית ראשונית וחיידקית), בחלקן המלוח של נחל הקישון ואת התנאים הסביבתיים הנלווים.

המערכה התחתונה של נחל הקישון נדגמה בסתיו בתאריך 28 באוקטובר 2021. שבע תחנות נדגמו לאורך הנחל, החל ממעלה הנחל ועד לנקודת יציאתו לים (טבלה 1) בכל תחנה נמדד פרופיל עומק של מליחות, טמפרטורה, חמצן מומס במים, אחוז רווית חמצן, ועכירות באמצעות מכשיר Mini Mulitparameter – MS5 Hydrolab Sonde מטרות הניטור הינן לעקוב אחר שינויים מרחביים, עונתיים,

המערכת התחתונה של נחל קישון נדגמה באביב 2020. שבע תחנות נדגמו לאורך נחל הקישון בעיקר בחלקו המלוח. מטרות הניטור הינן לעקוב אחר שינויים מרחביים, עונתיים, ורב שנתיים באוכלוסיות המיקרואצות (פיטופלנקטון) והחיידקים, קצב פעילותם (יצרנות ראשונית וחיידקית) והתנאים הסביבתיים הנלווים.

המערכת התחתונה של נחל קישון נדגמה בסתיו 2020. שבע תחנות נדגמו לאורך נחל קישון המלוח. מטרות הניטור הינן לעקוב אחר שינויים מרחביים, עונתיים, ורב שנתיים באוכלוסיות המיקרואצות (פיטופלנקטון) והחיידקים, וקצב פעילותם (יצרנות ראשונית וחיידקית), בחלקו המלוח של נחל קישון ואת התנאים הסביבתיים הנלווים

המערכת התחתונה של נחל קישון נדגמה באביב 2019. שבע תחנות נדגמו לאורך נחל קישון המלוח. מטרות הניטור הינן לעקוב אחר שינויים מרחביים, עונתיים, ורב שנתיים באוכלוסיות המיקרואצות (פיטופלנקטון) והחיידקים, וקצב פעילותם (יצרנות ראשונית וחיידקית), בחלקו המלוח של נחל קישון ואת התנאים הסביבתיים הנלווים.

המערכת התחתונה של נחל קישון נדגמה בסתיו 2019. שבע תחנות נדגמו לאורך נחל הקישון המלוח. מטרות הניטור הינן לעקוב אחר שינויים מרחביים, עונתיים, ורב שנתיים באוכלוסיות המיקרואצות אצות (פיטופלנקטון) והחיידקי, וקצב פעילותם (יצרנות ראשונית וחיידקית), בחלקו המלוח של נחל קישון ואת התנאים הסביבתיים הנלווים

המערכת התחתונה של נחל קישון נדגמה באביב 2018. שבע תחנות נדגמו לאורך נחל קישון המלוח, החל ממעלה זרם הנחל ועד לנקודת יציאתו לים. מטרות הניטור הנן לעקוב אחר שינויים מרחביים, עונתיים ורב שנתיים באוכלוסיות המיקרואצות (פיטופלנקטון) והחיידקים וקצב פעילותם (יצרנות ראשונית וחיידקית), בחלקו המלוח של נחל קישון ואת התנאים הסביבתיים הנלווים.

המערכת התחתונה של נחל קישון נדגמה בסתיו 2018. שש תחנות נדגמו לאורך הנחל, החל ממעלה הנחל ועד לנקודת יציאתו לים. מטרות הניטור הינן לעקוב אחר שינויים מרחביים, עונתיים ורב שנתיים באוכלוסיות המיקרואצות (פיטופלנקטון) והחיידקים, וקצב פעילותם (יצרנות ראשונית וחיידקית), בחלקו המלוח של נחל קישון ואת התנאים הסביבתיים הנלווים.

הניטור בוצע גם באביב זה על מנת לעקוב אחר שינויים מרחביים, עונתיים ורב שנתיים באוכלוסיות המיקרואצות (פיטופלנקטון) והחיידקים וקצב פעילותם, בעיקר בחלקו המלוח של נחל הקישון. נלקחו דגימות מים בשבע התחנות הקבועות, לקביעת ריכוזי נוטריינטים וריכוזי המיקרואצות והחיידקים וכלורופיל. במעבדה נמדדה יצרנות ראשונית וגם חיידקית והתבצע איפיון של הקבוצות השונות באוכלוסייה שנדגמה.

המערכת התחתונה של נחל קישון נדגמה בסתיו 2017. שבע תחנות נדגמו לאורך הנחל, החל ממעלה הנחל ועד לנקודת יציאתו לים. מטרות הניטור הנן לעקוב אחר שינויים מרחביים, עונתיים ורב שנתיים באוכלוסיות המיקרואצות (פיטופלנקטון) והחיידקים וקצב פעילותם, בחלקו המלוח של נחל קישון ואת התנאים הסביבתיים הנלווים.