תוכניות במרחב הנחל

מעורבות רשות נחל הקישון בתכניות במרחב הנחל

במרחב נחל קישון מתנהלות כל העת תכניות שונות לרבות תכניות מתאר, שינויי יעוד סטטוטוריים ועבודות תשתית לאומיות. רשות נחל הקישון מביאה בפני מוסדות התכנון את חוות דעתה המקצועית ובוחנת את ההשלכות שיש לתכניות אלו על נחלי קישון, גדורה וסביבתם. הרשות אף חברה בוועדות ההיגוי השונות בחלק מהתכניות הללו ויכולה להשפיע עליהן במטרה למנוע ככל האפשר פגיעה במרחב הנחל.

להלן מספר דוגמאות לתכניות מרכזיות בהן ישנה מעורבות של רשות נחל הקישון:

תכנית מתאר ארצית לנמלי חיפה (תמ"א 13/ב/1) ותכנית מתאר ארצית למבנים הימיים בנמל המפרץ (תמ"א 13/ב/1/1)

תכנית מתאר ארצית לנמלי חיפה (תמ"א 13/ב/1)
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה עוד בפברואר 2008 על עריכת תכנית מתאר ארצית כוללת לנמלי חיפה שתקבע את שטח הנמל ותאפשר את פיתוחו העתידי. דיוני ועדת ההיגוי המלווה את הכנת התכנית החלו עוד בשנת 2008. תכנית נמל המפרץ פוצלה בהחלטות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה למספר תכניות, ואליה גם נוספה תכנית גובלת, להקמת כבישי גישה ודרכי מסילות ברזל לנמל העתידי, שמתוכננות לעבור מעל נחל קישון. רשות הנחל הבהירה למוסדות התכנון כי פיצול התכניות פגם בצורך לבחון אותן בראייה מצרפית המביאה בחשבון את כלל ההשלכות שיש להם על מרחב המפרץ.

תכנית מתאר ארצית לנמלי חיפה והמפרץ כוללת בתוכה את שטחי עורף הנמל הנרחבים המבוקשים על ידי חברת נמלי ישראל כחלק מתכנית נמל המפרץ. בשנת 2017 החליטה הולנת"ע (הועדה לנושאי תכנון עקרוניים שליד המועצה הארצית לתכנון ולבניה) לאמץ במסגרת תכנית המתאר הנמלית את גבולות פארק הקישון. בהמשך וכחלק מקידומה הסטטוטורי של תכנית זו, הגישה רשות הנחל השנה התייחסות מפורטת ללשכת התכנון המחוזית לקראת הגשת הערות הועדות המחוזיות למועצה הארצית. בהתייחסותה תקפה רשות הנחל את הכוונה לאשר אזורים נרחבים במפרץ חיפה לטובת שימושי עורף נמל, לרבות שטחים ערכיים הקרובים לסביבת נחל קישון ולפארק מורד נחל קישון המתוכנן וקראה לחשיבה תכנונית כוללת הרואה את צרכי הציבור לשטחים פתוחים מבלי להפוך את מפרץ חיפה למתחם מחסנים בלב המרקם העירוני. המלצות אלו של רשות הנחל הועברו למועצה הארצית שדנה בנושא בחודש מרץ השנה. בחודש אפריל התקיים הדיון בתכנית בולנת"ע בו הציגה הרשות את עמדתה ודרשה לאפשר שינוי גבולות הפארק, פיתוח הנמל בשלבים במקביל לפיתוח הפארק ומתן פיצוי סביבתי משלים על ידי חנ"י לטובת הקמת הפארק. בהחלטת הולנת"ע בדיון זה נקבע כי שטח הפארק (בתחום חנ"י) לא יפחת מ-586 דונם וכן תהיה אפשרות להגדלת שטח הפארק בעד 20% נוספים בסמכות ועדה מחוזית.

תכנית פארק נמלי ישראל (תכנית 304-0311852)
בחודש נובמבר השנה התקיים דיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בחיפה בנושא תכנית חברת נמלי ישראל לפיתוח שטחי עורף נמל לאחסנה לוגיסטית במפרץ חיפה, תכנית הגובלת בשטח פארק מורד נחל קישון. התכנית כוללת גם את מערכת הדרכים למתחם ולפארק הקישון. הועדה המחוזית החליטה להשהות את הדיון בתכנית לפרק זמן קצר על מנת לתת לועדה המקומית לתכנון ולבניה בחיפה (ועדה חדשה לאחר הבחירות המוניציפליות) שהות להתייחס לתכנית ולהציג המלצתה. צוות מקצועי של לשכת התכנון המחוזית ערך סיור עם אנשי רשות הנחל במקום ועמד על ההשלכות העתידיות של התכנית על פארק מורד נחל קישון.

רשות הנחל הייתה שותפה גם לדיונים בנושא הקמת המבנים הימיים לנמל המפרץ והכנת תסקיר ההשפעה על הסביבה לתכנית זו.

במסגרת הדיונים בתכנית המבנים הימיים לנמל המפרץ (תמ"א 13/ב/1/1), רשות נחל הקישון דרשה השלמות בנושאים שונים הנוגעים לנחל קישון מעורכי התסקיר. חלק מההשלמות הנדרשות בוצעו, למעט נושא תיאור מצבו האקולוגי של נחל קישון, המשמש בסיס להערכת השפעה עתידית של הקמת הנמל. כמו כן, דרשה רשות נחל הקישון לבצע ניטור ביוטי מתמשך, כפי שמתוכנן להתבצע בתחום הנמל לאורך השנים לאחר הקמת נמל המפרץ, גם במורד נחל קישון ובשלוחת האפנדיקס, והדגישה גם את הצורך לבחון את השפעת השינוי במשטר הגאות והשפל, עם הקמת הנמל המתוכנן, על אזור מלחת הקישון במורד הנחל, על מנת למנוע פגיעה בנוף נדיר זה.

בנוסף, עמדת רשות נחל הקישון הינה כי תכנית תשתית גדולה ומורכבת כתכנית נמלי המפרץ, צריכה להיות תואמת למדיניות הממשלתית להקמת פארקים מרכזיים במטרופולינים בדרום, במרכז ובצפון. פארק הקישון יהווה ריאה ירוקה יחידה בלב מפרץ חיפה המתועש. רשות הנחל סבורה כי השטחים הנמליים שנקבעות בתמ"א 13/ב/1 בסמוך לנחל, פוגעים במארג האקולוגי הרגיש של מלחת הקישון והיה ראוי להרחיב במקום זה את שטח הפארק ולא להקים בסמוך לגדת הנחל מבנים לוגיסטיים ולקיים פעילות המכלה.

רשות נחל הקישון סברה גם כי יש להטיל על יזם התכנית להעביר למשרד להגנת הסביבה ולרשות נחל הקישון את המקורות הנדרשים למימון הקמת פארק מורד נחל קישון כמטלת פיתוח סביבתי משלים, על מנת לאפשר לרשות נחל הקישון לממש את הקמתו ותפעולו של פארק מורד הנחל במרחב נחל קישון, לטובת הציבור הרחב.

תכנית מתאר חיפה
הכנת תכנית מתאר לעיר חיפה (חפ/2000) הסתיימה והיא מציגה חזון חדש לחיפה בכל הנוגע לפיתוח העיר בכלל ושמירת רצועת נחלי קישון, גדורה וסעדיה כשטח פתוח לטובת הציבור בפרט. בתכנית החדשה הודגשה חשיבותו של מפרץ חיפה במרקם העירוני בכלל, וחשיבותו של נחל קישון במרקם זה, בפרט. למרות שמרחב מפרץ חיפה הוצא מהתכנית על פי החלטת מוסדות התכנון (מתוך כוונה לדון בו בתכניות המתאר הנמליות), נותר בתוך ה"כתם הלבן" של מפרץ חיפה בתכנית, פארק מורד נחל הקישון על פי המתווה שתוכנן על ידי רשות הנחל.

על פי סעיף 4.6.18 להוראות התכנית שטח הפארק שלא יקטן מ-586 דונם וגבולותיו המדויקים ייקבעו "בתכנית מתאר ארצית לנמל חיפה או בתכנית אחרת שתאושר כחוק".

רשות הנחל העבירה הערותיה לתכנית במסגרת הליך ההתנגדויות. עיקר הערותיה של רשות הנחל קשורות בהגדרת השימושים המותרים בפארק מורד נחל קישון המתוכנן, כפי שהן מופיעות בהוראות תכנית המתאר של חיפה.

קטע מתשריט תכנית המתאר של חיפה, הכולל בתוכו את פארק מורד נחל קישון

תמ"א 31/א/3 – כביש חוצה ישראל (כביש 6) קטע 3
כביש 6 קטע 3 הינו חלק מכביש חוצה ישראל שאושר לביצוע ע"י ממשלת ישראל. קטע הכביש מתל-קשיש ועד מחלף העמקים עובר בסמוך לתוואי נחל קישון. הכביש המתוכנן עובר באחד מהאזורים בעלי הרגישות האקולוגית והנופית הגבוהה ביותר במרחב הנחל. מסיבה זו ליוותה רשות נחל הקישון את תכנון הכביש ותרמה את חלקה למזעור נזקי הכביש ומחלפיו. תכנון הכביש קיבל תאוצה בשנים האחרונות והסתיים בשנת 2012. תסקיר ההשפעה על הסביבה שהוכן במסגרת ההליך התכנוני המתחייב, קבע כי יש לצמצם את ההשפעות השליליות על השימושים הרגישים בתא השטח של פארק העמקים והמליץ לוועדה לתחבורה יבשתית לאמץ שיפורים במחלף שעיקרם דחיקת מחלף Y המחבר בין כביש 6/70 צפונה ככל הניתן, על מנת להרחיקו מנחל קישון. מרחב הנחל סומן במסגרת הקו הכחול של עבודת חברת חוצה ישראל והוחלט כי אזור פארק העמקים יורחב ויבוצע בו שיקום נופי, שיקום ושחזור בתי גידול ושמירה על רצועת נחל רחבה ככל האפשר. כמו כן, מקטע הנחל ייכלל במסגרת תכנית הניטור לה חויבה חברת "דרך ארץ" בנוגע להשפעת הכביש על הנחל. על פי הסיכום עם רשות הנחל, כחלק מהקמת מחלף העמקים, אושרה תכנית נופית, הכוללת בתוכה הקמתו של פארק בשטח של כ-80 דונם הממשיך את פארק העמקים מזרחה, לרבות הסדרת חניות, דרכי גישה, תחנות תחבורה והפיכת גשר כביש 75 ההיסטורי מעל הקישון לטיילת הולכי רגל. עם סיום עבודות סלילת הכביש החלו העבודות לביצועו של הפארק (צפי לסיום – עד סוף שנת 2019).

מחלף העמקים המתוכנן במסגרת קטע 3 של כביש 6, עקרונות תכנון נוף

רכבת העמק
רשות נחל הקישון היתה מעורבת בפרויקט רכבת העמק (תכנית תשתית לאומית מס' 13). תוואי רכבת העמק המודרנית נסלל מבית שאן לחיפה והוא מחובר למרכז התחבורה בלב המפרץ. הרכבת חוצה את נחל קישון בסמוך לתל קשיש וממשיכה במהלכה ממזרח לכביש 6/70 צמוד לרכס הכרמל. חציית הרכבת פגעה בנוף המוכר של מרחב הנחל באזור תל קשיש. רשות נחל הקישון פעלה במסגרת הדיונים במוסדות התכנון בשלבי אישור התכנית למזעור הפגיעה בנוף וקבלת ההתחשבות המרבית ברצועת הנחל בתכנון גשר הרכבת (שאורכו 800 מטר) באמצעות הגבהתו והרחבת מפתחי הגשר באזור חציית הנחל.

רשות נחל הקישון ליוותה את הפרויקט, בשיתוף פעולה מלא עם הועדה לתשתיות לאומיות, וחברת נתיבי ישראל. במסגרת הליווי הצמוד והמעקב אחר ביצוע העבודות, התקיים סיג ושיח שוטף בכל הנוגע להקמת ניצבי הגשר ומזעור פגיעתם בנחל קישון.

דוגמא לתכנית שיקום נופית של נחל קישון במסגרת הקמת ניצבי גשר רכבת העמק

שיקום נופי של גדת הקישון שנפגעה מהעבודות בפרויקט רכבת העמק – לחץ כאן
תכנית להקמת שכונה בדרום כפר ביאליק
תכנית להקמת שכונה בדרום כפר ביאליק הגובלת במזרחה עם נחל גדורה קודמה במוסדות התכנון במסגרת ועדות הדיור הלאומיות (וד"ל). תיאומים עם רשות נחל הקישון ועמדת רשות הנחל בדיוני מוסדות התכנון בנושא, תרמה לשינויים שהוכנסו לתכנית, לפיהן הורחבו השטחים הציבוריים הפתוחים בשכונה הגובלים עם נחל גדורה, והוטמנו קווי החשמל הסמוכים לנחל.

תרשים 1: שכונת מגורים המתוכננת בדרום כפר ביאליק

דרך גישה ומסילה לנמל המפרץ
תכנית דרך גישה ומסילה לנמל המפרץ (מס' 304-0098590) הינה תכנית תשתית תחבורתית משלימה להקמת נמל המפרץ החדש שנועדה לאפשר נגישות תחבורתית אליו.

רשות הנחל פעלה במסגרת ועדות התכנון לבחירת חלופה שאינה חוצה את הנחל. על אף ההתנגדויות הרבות שהוגשו, נדחתה עמדת הרשות לחלופה אחרת למיקום הגשרים ומיקום הכבישים. בשל כך, פעלה הרשות, יחד עם היזם והצוות המלווה להכנת תכנית למזעור ההשפעות הסביבתיות והנופיות ככל הניתן, והציבה דרישות מחמירות, על מנת שיבוצע פיתוח סביבתי משלים לתוכנית הגשרים.

בתיאום עם מוסדות התכנון, הורחב הקו הכחול של התכנית באזור הגשרים החוצים את נחל קישון. במקום יתבצע פיתוח נופי בהתאם לעקרונות התכנון של פארק מורד נחל קישון, על פי תכנית שאושרה על ידי רשות הנחל.

ביצוע התכנית החל בשנת 2017 ועתיד להסתיים עד סוף שנת 2021. במסגרת התכנית ובתיאום עם רשות הנחל, פורק בחודש נובמבר השנה גשר המילטון מעל הנחל ואוחסן באופן זמני בקרבת מקום. בהמשך יועתק הגשר מזרחה ממיקומו הישן וישמש כגשר הולכי רגל (תמונה 1).

בנושא תכנית זו הוגשה עתירה מנהלית של מועדון חתירה חיפה נגד משרד התחבורה/יפה נוף, הועדה המחוזית ועיריית חיפה בגין תכנון הגשרים המפריע לדבריהם לפעילות החתירה. נושא זה נמצא בדיון משפטי שתוצאותיו יקבעו את עתיד הגשרים המתוכננים.

תכנית פיתוח נופית של הפארק מתחת לגשרים מעל נחל קישון (אריאל טיבי, אדריכלי נוף)

אחסון מכולות במשטח "95 הדונם"
רשות נחל הקישון התנגדה להצבת מכולות במשטח 95 הדונם עקב החלטת ועדת ערר מחוזית אשר קבעה כי על היזם (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ) לעמוד בתנאים סביבתיים (מניעת זיהום אור, רעש והסתרה נופית וכו'). הרשות השתתפה בסיור שקיימו במקום חברי ועדת המשנה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה בחיפה והציגו בפניהם את חשיבותו האקולוגית של האזור בנחל. לדעת רשות הנחל נכון היה לצרף את משטח 95 הדונם לחלקו האקסטנסיבי של פארק מורד נחל קישון המתוכנן. הפארק בפועל הוא רצועה צרה לאורך הנחל והמשטח קוטע למעשה את רצף השטח הטבעי של הפארק. רשות נחל הקישון הפנתה את תשומת לב הועדה המחוזית לתכנון ולבניה בחיפה לכך שהיזם עושה שימוש במשטח ללא מילוי התנאים כאמור לעיל, לרבות החובה להכין תכנית למשטח בכללותו. בעקבות כך, הפסיק היזם את הפעילות במשטח ופינה ממנו את המכולות. ואולם, לדאבוננו בחודש יוני השנה חזרה להתבצע פעילות אחסון מכולות במשטח. רשות נחל הקישון פנתה באמצעות עורכי דינה ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, לראש העיר חיפה, חברי מועצת העיר וחברי הועדה המקומית לתכנון ולבניה בדרישה שלא לאשר שימוש חורג במשטח בטרם יתקיים דיון במוסדות התכנון בתכנית פארק נמלי ישראל לאחסנה לוגיסטית (תכנית שמשטח זה כלול בתחומה). רשות הנחל התריעה על המשך הפרת החלטות ועדת הערר המחוזית ועל הפעילות המתבצעת במקום בניגוד לחוקי התכנון והבניה ודרשה מגופי התכנון והאכיפה לפעול בנושא (למגינת הלב יש לציין – עד כה – ללא תוצאות).

תכנית מתאר מקומית קרית טבעון
הכנת תכנית מתאר לקרית טבעון (תכנית מספר 306-0465591) הסתיימה והגיעה לשלב התנגדויות הציבור. רשות נחל הקישון הגישה אף היא התנגדות לתכנית. התכנית תואמה עם רשות הנחל בעבר וממשק הנחל והשמירה עליו הוטמנו בתכנית. למרות זאת, ביקשה הרשות להטמיע מספר שינויים בתכנית כגון ביטול תחנת מעבר לגזם שהוצגה בסמוך לנחל ואשר עלולה להוות מקור לזיהום הנחל ונוגדת את אופי רצועת הנחל וסביבותיו, כפי שהוגדרו בתכנית; הצורך בהצגת חיבורים וקישורים בין רצועת הנחל לשכונת קרית חרושת וקישורים למורד ולמעלה הנחל.

תת"ל 42 א' – אגירה שאובה נשר
תת"ל 42 א' – אגירה שאובה נשר – באזור בריכות נשר, חברת כלל תכננה לבצע פרויקט אגירה שאובה (שימוש במי אחת הבריכות לצורך העלאתם של המים לגובה וניצול אנרגית הנפילה ליצירת חשמל). במסגרת זו הוכנו תכניות והועברו להתייחסות נחל הקישון.

רשות נחל הקישון התנגדה לשימוש בבריכה הצפונית, כפי שהוצע, בשל רגישותה האקולוגית והיותה בית גידול למיני עופות מים נדירים (כגון הברווז צח ראש לבן). הרשות הכינה סקר נקודתי באמצעות האקולוג ד"ר דידי קפלן, שהצביע על רגישותו של המקום וכן ביקשה לבחון חלופות אחרות למתקן. רשות הנחל הציגה את התנגדותה לתכנית בדיוני הות"ל (הועדה לתשתיות לאומיות במנהל התכנון). מכיוון שקיימות חלופות מתקדמות התופסות כיום תאוצה בעולם ומחליפות את הצורך במתקני אגירה שאובה, סבורה הרשות שאין מקום לפרויקט פוגעני שכזה. בדיונים שהתקיימו בנושא זה ציינה הרשות כי במקביל לתכנית "אגירה שאובה נשר", דנה הועדה המחוזית לתכנון ולבניה בחיפה בתכנית אחרת של אותו היזם להקמת שכונת מגורים על אדמות מפעל נשר. השטחים הציבוריים הפתוחים המתבקשים בגין מיזם מגורים זה, הם שטחי שתי בריכות נשר וסביבתן (דבר העומד בסתירה לתכנית האגירה השאובה המייעדת את הבריכה הצפונית למתקן תשתית לייצור חשמל).

לאחר התערבות ראש העיר נשר ולאור עמדת רשות הנחל והמשרד להגנת הסביבה הוחלט בות"ל לדחות את התכנית ולא לקדמה.

שער המפרץ – "עמק החדשנות"
תכנית "עמק החדשנות" הינה תכנית רעיונית המקודמת על ידי רשות מקרקעי ישראל. לפי התכנית, המפעלים הכימיים והפטרוכימיים, שחלקם הוקמו בשנות השלושים, הטילו צל על פיתוח האזור, ההתפתחות הדמוגרפית והצמיחה הכלכלית.

מטרות הפרויקט של רשות מקרקעי ישראל כוללות את ניקוי הזיהומים הסביבתיים וביטול הסיכונים הנובעים מהמצב הקיים, היפוך המגמות הדמוגרפיות ומשיכת אוכלוסיות צעירות מכל רחבי המדינה, העצמת הפיתוח הכלכלי במחוז חיפה בכלל ובעיר חיפה בפרט, יצירת מרכז פיתוח ומוקד חדשנות בקנה מידה עולמי ויצירת מקומות עבודה וחיזוק מעמד המחוז והעיר חיפה ברמה הלאומית והבינלאומית.

מימוש מטרות אלו ישפיע באופן דרמטי גם על מרחב מורד נחל קישון. במקום המפעלים המזרימים לנחל מתוכננים שטחי מגורים ושטחי פנאי ונופש, לרבות יצירת גופי מים במרחב המתוכנן.

מצגת תכנית "עמק החדשנות" שהוכנה על ידי רשות מקרקעי ישראל המציגה את עקרונות התכנית – לחץ כאן

נחל סעדיה תכנית בדגש אקו-הידרולוגי

נחל סעדיה הינו נחל איתן ושפע מים למרגלות רכס הכרמל. אזור נחל סעדיה מהווה שריד לנוף הביצות ששלט באזור לפני כ100 שנה כפי שמשתקף ממפות ישנות וצילומים היסטוריים. תחילתו של נחל סעדיה בעין סעדיה הבוקע מניקבה ממערב לדרך בר יהודה. התכנית תיתן מענה לשמירת ערכי טבע, נופש וקביעת איזורי אל געת אקולוגיים ולפיהם תוכן בינוי חדשה מצפון לנחל הקיים.
מצגת "תכנון בדגש אקו-הידרולוגי נחל סעדיה" שהוכנה ע"י ערן געש אדריכלות נוף עבור רשות נחל הקישון לחץ כאן